- מה זה הפרוגרס שכולם מדברים עליו?
בשנים האחרונות חדר אל חיינו המונח: 'פרוגרס'.
משמעויות העומק של המושג הזה מתארות מציאות של טשטוש זהויות: זהות מגדרית, לאומית ודתית.
מאמר זה יעסוק בתופעות הנגזרות מהפרוגרס.
פירושה המילולי של המילה 'פרוגרס' הוא קידמה; אך מה שאנשים מסוימים רואים כקדמה ונאורות, הוא למעשה טרלול ושיגעון.
אנשים החיים בתודעה פרוגרסיבית רואים בכל מערכת חברתית אנושית וזהויות המובחנות בטבע תוצאה של דיכוי.
פירושה המילולי של המילה 'פרוגרס' הוא קידמה; אך מה שאנשים מסוימים רואים כקדמה ונאורות, הוא למעשה טרלול ושיגעון
- האם יש הבדל בין גבר לאשה?
הפרוגרסיביים רואים בהבדלים הפיזיים והמנטליים בין נשים לגברים "בעיית אי שוויון מגדרי", שנוצרה בגלל "הבניה מגדרית וחברתית" שבה גברים היו אחראים על ניהול החברה. לפי תיאוריה זו, על מנת לדכא את הנשים הם נתנו להן לשחק בבובות ברבי, ואילו לגברים נתנו לשחק בחיילים. כך, לשיטתם, נשים 'הוסללו חברתית' לגדל ילדים ולא ללכת למיונים בסיירת מטכ"ל: הכל נבע ממזימה גברית מרושעת אותה הם מכנים "הפטריארכיה", שמטרתה לאפשר לגברים לשמר את כוחם.
כשכך מציגים את העולם הגברי, קל מאוד להגיע למצב של שנאה והסתה כלפי חמישים אחוזים מהמין האנושי. בפועל, על מנת להציל את הנשים מאותה השתלטות גברית עוינת (לשיטתם), השמאל הפרוגרסיבי מקדם תפיסה אלימה ואגרסיבית.
כך הפך הפמיניזם מתנועה בעד שוויון זכויות לנשים, לתנועה נגד גברים.
המבט הפמיניסטי הרדיקלי עסוק באובססיביות במאבק בין מעמד הנשים המדוכאות למעמד הגברים המדכאים. זו הסיבה בגינה מבקשות הפמיניסטיות לשלב טנקיסטיות מתמרנות בחיל שריון, זו הסיבה לניסויים בהכנסת נשים לשירות קרבי או לפניות לבג"ץ בדרישה לאפשר הכנסת לוחמות לסיירת מטכ"ל: כדי להוכיח שאין הבדלים בין גברים לנשים.
כאשר הן נשאלות מדוע יש צורך להנמיך את קיר הטיפוס בבוחן מסלול או לפגוע ברף הלחימה, הם יטענו שלכתחילה לא היה צריך להציב קיר גבוה, או שאין צורך ברף לחימה כזה.
הפרוגרס עוסק בתיקון המראה, קרי המציאות, ומעצב אותה לתפיסתו.
מבחינתם, כל ההבדל בין גברים לנשים הוא פוגעני והטשטוש אינו הבעיה, הוא הפתרון.
אנשים שעדיין לא איבדו את שפיותם, רואים בהבדלים בין גברים לנשים השלמה ודרך הטבע. השוני וההבדלים מייצרים תכונות מיוחדות הקיימות אצל המין הגברי והמין הנשי. כאשר כל אחד ידאג לפיתוח המובחנות המיוחדת שלו, ההשלמה תהיה מלאה ומפוארת יותר. כך גם תתקיים משיכה מינית בריאה במסגרת הנכונה בדיוק כמו שיש זרם חשמלי הנוצר מחיבור בין מינוס לפלוס.
במציאות כזאת תתקיים חלוקת תפקידים טבעית מתוך אמון ואהבה, ולא מתוך דיכוי וכפייה כפי שנהוג במסורת התרבותית.
- מה הבעיה עם המשפחה?
במציאות המטורללת בה אנו חיים היום, כל אחד יכול להגדיר את "זהותו המגדרית" איך שהוא רוצה. ממילא, מוסד המשפחה המקובל מדורי דורות הוא לדעתם מגביל ומדכא.
לצורך התחשבות באותם 'מדוכאים', צריך לשנות את מוסד המשפחה. המילים 'אבא' ו'אמא' בטפסים של מד"א הן מדכאות, כי יש אנשים שיש להם שני אבות (או יותר נכון אמא בתאילנד ששכרו את רחמה), או שתי אימהות (יותר נכון אבא שלא רוצים שידעו שתרם זרע), וכדי להגן על הרגשות של אותם מדוכאים יש למחוק את המילים 'אבא' ו'אמא' ולהחליף אותן ב'הורה 1' ו'הורה 2'.
לכאורה מדובר במעשה חסד שעל היהדות לקדם, מעשה הדואג שלא יהיו כאלה שיחושו פגיעה. מדוע להתנגד לזה?
תשובה: משום שעל מנת שילד יגדל בצורה בריאה הוא זקוק למילים 'אמא' ו'אבא'. הוא זקוק לתודעה הזו, גם במרחב הפרטי וגם במרחב הציבורי. זה כמו שילד אחד יהיה רגיש לויטמין שחשוב מאוד לגוף, ויחליטו שבגללו כל הילדים בגן לא יקבלו את אותו ויטמין.
בשם הרגישות לפרט, כל המרחב הציבורי של כלל החברה נפגע.
נדייק, ההבדל בין הימין לשמאל בדאגה לרווחת המיעוט הוא בדרכי ההתמודדות. הימין אינו אכזרי ואינו מרושע. גם הימין מודה בקיומם של יוצאי הדופן ורוצה לסייע להם. השמאל הפרוגרסיבי פשוט משתמש ביוצאי הדופן כדי לבטל את ההגדרות וההבדלים, מתוך תפיסה שהם פוגעניים ומוטב היה אילו היינו נפטרים מהם.
- למי קראת פשיסט?
התודעה הפרוגרסיבית רואה בחלוקת העולם לעמים ומדינות דבר פוגעני. כמה טוב היה אם לא היו גבולות, אלא כפר גלובלי בו כולם חיים בשלום.
לתפיסת הפרוגרסיביים, החלוקה למדינות גורמת למלחמות, ואילו הטשטוש הלאומי הוא זה שיביא את השלום. הם רואים באנשים פטריוטים, שאוהבים את מדינתם, פרימיטיביים במקרה הטוב, ופשיסטים אלימים במקרה הרע.
לדעתם, אם כולם יחיו בתפיסה הנאורה והמתקדמת שלהם – העולם יהיה טוב יותר. הימין לעומת זאת מוצא ברגשות הפטריוטיות מקור הזדהות ואושר, ואף מוכנות למסור את נפשו למען המדינה והכלל.
גם לו אכפת מהעולם, אבל הוא מבין שיש הדרגה חיונית בחיים. קודם אדם דואג למשפחתו, אח"כ לקהילתו ולמדינתו, ורק אחר כך לאנושות כולה ואפילו לבעלי החיים והצמחים.
הפרוגרסיבי רואה במובחנות הזו תפיסה פוגענית, וחותר לטשטוש בין הלאומים, ואף בין האנושות לבעלי החיים.
הקמפיין נגד ההדתה הוא מסווה לפורקן יצרים ומאבק בזהות היהודית
- הדת היא אופיום להמונים, או אושר?
דת הפרוגרס הזו רואה בדתות שמאמינות באלוקים דבר רע ומגביל. הפרוגרסיביים טוענים שדתות הומצאו כדי לשלוט באנשים, ואילו הם חפצים לשחרר את האדם מכל הדברים שכובלים אותו.
לדעתם צריך לתת דרור ליצרים ולא להגביל אותם, כי הגבלה היא מעשה פוגעני.
קארל מרקס קרא לדת "אופיום להמונים", וטען שהדתות מרדימות את האנשים, מונעות מלטפל בעוולות ובעוני, או שינויים חברתיים.
זוהי תפיסה נפסדת כמובן: מישהו מכיר דת הדואגת לעני, ליתום, לגר ולאלמנה יותר מהיהדות? דווקא הגישה הקומוניסטית של מרקס הביאה לעוני גדול מאוד, ולדיכוי של עשרות מיליונים ששילמו בחייהם.
האדם המאמין באלוקים רואה במוסר האלוקי הדרכה המאזנת את האדם, המשפחה והעם. הוא רואה בכיבוש היצרים גבורה המאפשרת לאדם שליטה על עצמו, ואילו באדם שנותן דרור ליצרים – עבד, המשועבד לתאוות ולדחפים נחותים.
הקמפיין נגד ההדתה הוא מסווה לפורקן יצרים ומאבק בזהות היהודית.
- קידמה או פרימיטיביות?
הפרוגרסיבי הוא לא נאור ומתקדם, הוא פרימיטיבי ומתנשא. הוא מנסה בצורות מתוחכמות ובאלימות לכפות את תפיסת עולמו המטשטשת על בני האדם, על המדינות ועל הדתות.
הוא בטוח שהאמת נמצאת רק אצלו ורק הוא יביא את השלום לעולם על ידי הניסויים החברתיים שלו, גם כאשר הם נכשלים פעם אחר פעם ומביאים לעוני ודיכוי. "לא נורא", הוא אומר, "צריך לטשטש יותר, לא ביצענו את הניסוי עד הסוף".
צריך להקריב קורבנות לאל הטשטוש והפרוגרס – "קורבנות השלום" קראו לזה פעם.
"לא תודה", נאמר לאותם הפרוגרסיביים הנאורים בעיני עצמם – "יש לנו אלוקים, אלוקי ישראל, יש לנו מסורת, יש לנו משפחה מסורתית, יש לנו מדינת ישראל ויש לנו את תורת ישראל. זו תפארתנו וגאוותנו, שם נמצא אושרנו האמיתי". ועולם שלם צמא לבשורה הזו.
