---
title: לזכרו של רועי קליין הי"ד
author: אודי בן חמו
date: 2025-07-26
url: https://www.solelim-derech.co.il/jewish-identity/381
---

# לזכרו של רועי קליין הי"ד

<p><iframe title="Spotify Embed: לזכרו של רועי קליין הי&quot;ד" width="100%" height="152" frameborder="0" allowfullscreen allow="autoplay; clipboard-write; encrypted-media; fullscreen; picture-in-picture" loading="lazy" src="https://open.spotify.com/embed/episode/0bwGmhKeq3QhJEb4yacVxq?si=IPtgakNsSy2Fxac98Uk7Ag&#038;utm_source=oembed"></iframe></p>

<p>ראש חודש מנחם אב שחל השבת הוא יום השנה להתעלותו של רועי קליין הי&quot;ד.</p>
<p>19 שנה חלפו מאותו קרב בלבנון בו <strong>נפלו והתעלו</strong>, יחד איתו באותה נקודה בזמן חיילים גיבורים מגדוד 51 של חטיבת גולני.</p>
<p>הגדוד הזה קשור לעם ישראל ולצה&quot;ל בקשר בל יינתק.</p>
<p>גדוד מפואר, קשוח, עוקצני ותקיף כמו שיח צבר ארץ ישראלי.</p>
<p>זר לא יבין זאת.</p>
<p><strong>רך ומתוק מבפנים ומלא קוצים מבחוץ.</strong></p>
<p>הוא היה ותיק ממני. שירתנו תקופה יחד באותה יחידה וזכיתי אף להחליפו לפני כ23 שנה כמ&quot;פ. אני זוכר את החפיפה איתו היטב.</p>
<p>לא אתיימר כמובן להקיף את אישיותו,</p>
<p>אשתף רק מעט ממה שלמדתי ממפעל חייו.</p>

<blockquote><p>זו לא תפיסה ריקה ומלאת בורות הרואה התבטלות ומחיקת העצמיות האישית חלילה, אלא התגברות והתכללות בדבר הכי גדול שרק ניתן לתאר הנותן ערך לכל פרט בחיינו</p></blockquote>

<p>א. <strong>הדרך שרועי נהרג מעידה על הדרך שבה חי.</strong></p>
<p>'סופו מעיד על תחילתו'.</p>
<p>הרגע הקצר בו הוא נהרג מעיד על מפעל אדיר, יומיומי ומלא גבורת חיים במשך שנים רבות.</p>
<p><strong>רגע קטן מרוכז ותמציתי בו הכל מקופל.</strong></p>
<p>לכך צריך להפנות את המבט.</p>
<p>חיי מסירות, גבורה, ענווה, זריזות, ראיית טובת הכלל שמתוכה מתעצמת אישיותו הפרטית ועוד.</p>

<p>ב. <strong>בלי רעש ובלי צלצולים.</strong></p>
<p>מים שקטים חודרים עמוק. ללא יחסי ציבור רעשניים וללא בולטות חיצונית כלל.</p>
<p>רק מה שצריך ונכון לעשות. וזהו. השאר כבר יבוא מאליו.</p>
<p>גם קומתו היתה קטנה. ואישיותו גבוהה מאוד. כאילו לרמוז לנו להתרשם ולהתבונן בעיקר.</p>

<p>ג. <strong>ללא חנפנות וללא טיוח.</strong></p>
<p>כי האמת אינה פחדנית ואינה ביישנית. ואם האמת היא אכן כזאת ממה כבר יש לפחד?</p>
<p>הנאמנות לאמת ולה בלבד נותנת כוחות, מעצבת את האישיות ומרגיעה את הנפש. לפחות של אלה הסובבים אותך ומתפעלים מהתנהלותך.</p>

<p>ד. <strong>צוהר לחיים של כל האומה.</strong></p>
<p>רועי פתח לנו צוהר דרכו יכולים אנו להביט על כל מפעל חיינו. מראשית ועד אחרית.</p>
<p><strong>דרך פועלו הפרטי צופים אנו על עולמנו הכללי.</strong></p>
<p>מפעל שכל כולו הוא ביטוי למילותיו האחרונות שנאמרו בקור רוח: <strong>&quot;שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד&quot;.</strong></p>
<p>זו לא תפיסה ריקה ומלאת בורות הרואה התבטלות ומחיקת העצמיות האישית חלילה, אלא התגברות והתכללות בדבר הכי גדול שרק ניתן לתאר הנותן ערך לכל פרט בחיינו.</p>
<p><strong>וביום שנתחיל לברר זאת נמצא מזור ומענה להרבה מאתגרי חיינו.</strong></p>

<p>ה. לפני מעל 100 שנה כתב חוזה המדינה בנימין זאב הרצל את הדברים הבאים: <strong>&quot;יהודים אחיי, לא יניחו לכם לחיות עד שתדעו איך למות&#8230; לצאת! לצאת מן הגטו&quot;.</strong></p>
<p>לא רק שצוואתו הלא כתובה של רועי לימדה אותנו כיצד למות, היא לימדה אותנו אף יותר, כיצד עלינו לחיות.</p>
<p>על כך ראוי לומר 'במותו ציוה לנו את החיים' במלא משמעותם.</p>