"אידיוט שימושי" הוא ביטוי המצביע על תופעה שרבים בימין ובחברה הדתית נופלים בה. תופעה שבמסגרתה אדם מצטרף, ללא ידיעתו, למהלך רוחני ותרבותי המנוגד לאמונתו, רק בגלל ראייה לוקה בחסר של התמונה הכוללת.
מדובר באדם טוב וישר, שרוצה לפעול לטובת עם ישראל, אבל בפועל – מצטרף לאלו הפוגעים בעם ישראל.
ארגוני השמאל מזהים את החולשה של הימין ובעיקר של החברה הדתית, ורותמים אנשי ימין ודתיים למטרותיהם מבלי שהללו שמים לב לכך.
זכרו, לארגוני השמאל, ללא יוצא מהכלל, יש שתי מטרות שהם רוצים להשיג: הקמת ממשלת שמאל, ושינוי זהותה של המדינה למדינת כל אזרחיה.
הנה כמה דוגמאות שיעזרו לכל אחד לזהות מתי הוא מצטרף ליוזמה טובה, ומתי הוא בעצם מנוצל לרעה.
ככלל, תמיד כאשר אנשי שמאל מדברים על אחדות, תשאלו את עצמכם – מה הם מוכנים לעשות למענה
א. אחדות. אחדות היא ערך גדול. אחדות אמיתית כוללת את כל חלקי עם ישראל, מימין ומשמאל.
אבל כשארגוני השמאל מנופפים במילה אחדות, הם ממש לא מתכוונים לכך, אלא להפך: הם משתמשים במילה אחדות כדי להחרים ולנדות חלקים גדולים בעם ישראל.
נחשו את מי? את כל הציבור הדתי לאומי, ואת אנשי הימין האידיאולוגים.
כשארגוני שמאל קוראים לממשלת אחדות, זה בדרך כלל ללא סמוטריץ ובן גביר.
אף אחד מהם לא אומר שבשם האחדות – הם, אנשי השמאל, יוותרו ויתפשרו, ויכנסו לממשלה עם סמוטריץ או בן גביר. לכן, בזמן שרוממות האחדות בגרונם, מחלוקת והחרמה בידם.
דרך דומה היא לקרוא להקמת "ממשלת מרכז" – ממשלה שתייצג לדעתם את "רוב העם" – בלי ׳הקצוות הקיצוניים׳. מי הם הקצוות הקיצונים? ניחשתם יפה, אנשי הציונות הדתית ואנשי הימין האידיאולוגי.
דרך אגב, 64 מנדטים זה בהחלט רוב העם.
ככלל, תמיד כאשר אנשי שמאל מדברים על אחדות, תשאלו את עצמכם – מה הם מוכנים לעשות למענה.
איזה ויתור הם מוכנים לעשות, ואיזה מחיר הם מוכנים לשלם עבורה. כשתבדקו, תגלו שהמחיר נדרש תמיד רק מהצד הימני או הדתי של המפה.
ב. חטופים. אילולא טענו כך מספר משפחות חטופים, היינו מתקשים לכתוב זאת. ארגוני השמאל, שלא בוחלים בשום אמצעי, משתמשים גם בנושא החטופים כדי להשיג את מטרתם – להפיל את הממשלה.
כל אדם שיש לו אחריות לאומית מבין שני דברים:
1. ערך הניצחון במלחמה גדול יותר מערך שחרור החטופים האומללים, משום שכאן זו הצלה של פרטים, וכאן זו הצלה של הכלל.
2. גם ערך שחרור החטופים לא יכול להיות "בכל מחיר", משום שיש מחירים שכל מי שחפץ חיים לא מוכן לשלם.
לא השכלנו להבין זאת בעסקת שליט, ולכן תמורת שחרור חייל אחד קיבלנו מאות הרוגים ונרצחים על ידי אותם מחבלים ששוחררו. כמובן שממשלת ימין שתעשה צעד כ"כ אנטי לאומי – מיד תיפול, וככה גם תקום לה ממשלת שמאל.
אבל בואו נתבונן על המלים "בכל מחיר": האם כשהשמאל אומר "בכל מחיר" הוא מתכוון למחיר שארגון החמאס ישלם? שתושבי עזה ישלמו? או שהוא מתכוון למחיר שהיהודים ישלמו? הרי הקריאה "בכל מחיר" יכולה להתפרש גם כסיפוח שטחים מעזה כדי ללמדם לקח, גירוש ערבים מהרצועה או עידוד הגירה מרצון, כדי להפעיל לחץ לשחרור החטופים.
לסיכום, אם אתה מוצא את עצמך בעצרת, כיכר, כנס או חוג בית, שבהם מדברים על שחרור חטופים בכל מחיר (שאותו היהודים צריכים לשלם), וללא דיבורים על ניצחון והכרעת החמאס – הגעת למוקד פעילות של השמאל. חשב מסלול מחדש.
ג. הממשלה אשמה. אין ספק שלמחדל של השביעי באוקטובר יש הרבה מאד אחראים, גם בדרג המדיני של השנים האחרונות, וגם בדרג הצבאי.
אבל השמאל, משום מה, מטיל את מלוא האחריות רק על ממשלה הנוכחית (שבמקרה היא ממשלת ימין, ללא נציגות של השמאל); הוא לא קורא להדחת כל הדרג הבכיר של הצבא והשב"כ (או מציין את אחריות מערכת המשפט) למרות שהם ודאי האחראים הראשיים למחדל.
הוא גם לא קורא להתפטרות של חברי ממשלת השמאל בנט-לפיד על כלל חבריה, שפעלו בדיוק באותו האופן בו פעלה הממשלה הנוכחית.
אז אם, מתוך מכלול האחראים, הכל מסתכם באדם אחד (ביבי), או יותר (סמוטריץ ובן גביר) – סימן שלא תיקון המחדל עומד כאן על הסף, אלא הפלת ממשלת הימין והחלפתה בממשלת שמאל.
האשמת הממשלה ברצח, ולא רק באחריות, היא טירוף הדעת. אורח שהיה מזדמן לחלק מהפגנות קפלן היה חושב שנתניהו הוציא להורג את החטופים במו ידיו, ולא היה יודע בכלל שיש ארגון ששמו חמאס.
אני כמובן לא מדבר על ההשוואות בין הממשלה הנוכחית לגרמניה הנאצית. זו כבר ממש ירידה מהפסים.
מצאת את עצמך במקום בו אומרים שרק ביבי אשם והוא בכלל רוצח? תברח משם. אתה מוקף באנשים מסוכנים שנמצאים בפסיכוזת המונים ולא יודעים להבדיל בין אויב לאוהב.
לסיכום, הנה הצעה: אולי ביום כיפור הקרוב נארגן תפילה המונית בכיכר דיזינגוף בתל אביב, בהפרדה כמובן, כי ככה הרבנים מורים – לטובת שחרור החטופים?
ד. בחירות עכשיו. עוד דרך צינית לשטות בציבור הרחב היא הדרישה לבחירות. בדמוקרטיה הישראלית ממשלה נבחרת לארבע שנים. אין שום סיבה בעולם להחליף ממשלה אם היא לא נפלה.
יתרה מזו: אם הציבור שבחר בממשלה הוא זה שדורש את התפרקותה זה לגיטימי, אבל אם תשימו לב, רובם המוחלט של הקוראים לבחירות עכשיו – במקרה לגמרי הם אלו שבחרו במפלגות האופוזיציה.
הם רק עוטפים את זה במושגים כמו "צריך הסכמה רחבה", או שממשלה בזמן מלחמה צריכה "לקבל מחדש את אמון הציבור", ועוד שאר סיסמאות שנועדו לבלבל את האדם הימני והדתי התמים, שלא רואה שום צורך להחליף את הממשלה הנוכחית.
דרך אגב, בחירות תוך כדי מלחמה זה הדבר הכי לא אחראי שאפשר לעשות, כי אז נכנסים לתקופה שבה הממשלה משותקת. אבל כמו שאמרנו, מטרת-העל שלהם היא לא הניצחון על החמאס, אלא הניצחון על ממשלת הימין.
שמעת חבר שטוען שצריך ללכת לבחירות עכשיו? תענה לו מיד שעוד שנתיים נלך כולנו יחד לבחירות.
ה. מצוות פדיון שבויים. אחת הדרכים בהן ארגוני השמאל מנסים בכל זאת להשפיע על אנשי הציונות הדתית או החרדים, היא לפרוט על המיתרים הרגישים בלבם, שהם היהדות וההלכה. לעיתים יוצאים ארגוני השמאל בפרסומים שמצטטים פסוקים על "ואהבת לרעך כמוך", "מצוות פדיון שבויים" ועל החובה לשמוע לרבנים שפסקו פסיקות בכיוון זה.
אותם אלו שבזים לתורה וליהדות, שבזים ללומדי תורה, שמבזים תלמידי חכמים בכל יום ויום, שמנסים להרחיק את היהדות מהמרחב הציבורי – פתאום הפכו לשליחים שלה? פתאום אכפת להם מה כתוב בה? פתאום צריך לשמוע לרב? זה פשוט מגוחך.
זו הצגה אחת גדולה, צינית וערמומית, שכנראה פועלת את פעולתה על אנשים. אחרת הם לא היו עושים זאת.
לסיכום, הנה הצעה: אולי ביום כיפור הקרוב נארגן תפילה המונית בכיכר דיזינגוף בתל אביב, בהפרדה כמובן, כי ככה הרבנים מורים – לטובת שחרור החטופים?
מה אתם אומרים, תהיה לכך הסכמה? הרי צריך לעשות הכל, אבל ממש הכל, בשביל לשחררם.
בקיצור, הבנתם. בואו נפסיק להיות אידיוטים שימושיים.
