--- title: אובדן הזהות והטעיות שנאת חינם author: עזרא הימן date: 2024-08-08 url: https://www.solelim-derech.co.il/jewish-identity/699 --- # אובדן הזהות והטעיות שנאת חינם

א. הטעיות ואחיזת עיניים

את ההטעיה המביכה בשיח שנאת חינם פגשתי בתשעה באב לפני מספר שנים כשנוכחתי במעגל שיח בה אנשים אנטי דתיים (שישבו על כסאות) הטיפו לאנשים דתיים (שישבו על הרצפה…) שהם הפכו לגזענים וקיצוניים מידי ובני עקיבא פעם היה אחרת, וככה לא תהיה אחדות, והדתיים ניסו להצטדק.

כמו מושגים אחרים, גם את הביטוי שנאת חינם שקשקו וערבבו מחדש, וגררו אותנו לשיח שהוא קריקטורה של זהירות משנאת חינם, שיח שסך הכל משתמש בשנאת חינם לכופף אנשים למטרות אחרות לגמרי.

נתחיל בפירוק הטעיות נפוצות בשיח נגד שנאת חינם, שמבלבלות את הדעת והלב וגם גורמות ליותר שנאה:

  1. אהבת חינם אין פירושה לאמץ תו תקן של שמאל ליברלי או להתכופף בפני תו התקן הזה. אין קשר בינה להכאה על חטא שלא היית מספיק פתוח ומכיל את כל הגוונים (חוץ ממי שימני או חרדי מִדַּי כמובן), למלא את לבך מלוא חופניים ויתורים כואבים לכל ברי הפלוגתא שלך (משמאל כמובן). בפעם האחרונה שבדקתי, רבן יוחנן בן זכאי שהיה בראש המתנגדים לשריפת האסמים, לא היה מזוהה עם כל התכונות האלה.
  2. אהבת חינם אין פירושה כנסי 'אחדות בכיכר' בהם יושבים 'הסובלנים מהמחנה הנכון', שממתגים השקפות עולם יותר ימניות ודתיות משלהם כ'חורבן הבית'. (מותר בהחלט לחשוב שבר הפלוגתא שלך גורם לנזק, אבל כשאתה מתייג את זה ככנס שיח והכלה, זו ציניות זולה). וכמובן אין פירושה להזמין לכנס הזה אנשים שקוראים בעצמם לאלימות ושריפת אסמים בגלל שהימין בשלטון. בפעם האחרונה שבדקתי, קנאות של שריפת אסמים היא דווקא תכונה נפוצה אצל אנשים שממותגים כנאורים ופלורליסטים.
  3. אהבת חינם איננה ריצוי שורפי האסמים, ואין עניינה הזדקקות עמוקה שיאהבו אותך ויגידו לך 'הלוואי כולם היו כמוך'. היא גם איננה הימנעות ממעשים טובים וחשובים לקיום של עם ישראל, כמו תיקון מערכת המשפט ותפילה ברחובה של עיר, כדי שקנאים ובריונים לא יכעסו עליך.

למה לא עושים מעגלי שיח בכיכר בתשעה באב על חטא המרגלים? על חורבן גוש קטיף? על עזיבת התורה? על חילול שבת? על כרסום עמוק בציונות ובזהות הלאומית שלנו?

אהבת חינם היא סך הכל משהו די פשוט: אהבת עם ישראל בכללותו ואהבת יהודי באשר הוא, גם ודווקא כשמבקרים וחלוקים על הדרך. איך הדבר הפשוט הזה הסתבך והתעוות כל כך?

הצעה שלי: כי הוציאו משיח שנאת חינם את אלהים, ואז הוציאו את ערכי הלאום היהודי, ונשאר רק שיח בכיכר על 'טוב משותף' של בעלי זכויות.

אך הריקון הזה גרם לעוד משהו מאוד קריטי. הלאה.

ב. אובדן הזהות ושנאת חנם

למה כולם נתקעים רק על בית שני? אף אחד לא שמע על בית ראשון? אף אחד לא קרא תנ"ך? לא למד תלמוד? כולם קראו רק שורה אחת והתעלמו מהשורות שלפני המדברות על מכלול סיבות החורבן? כולם שכחו את כל הסיפורים המראים שוב ושוב שכשעם ישראל הולך אחרי אלהי ניכר, עוזב את הברית שלו עם ה' ומתנכר לזהות הלאומית שלו, הוא מידרדר לחורבן?

למה לא עושים מעגלי שיח בכיכר בתשעה באב על חטא המרגלים? על חורבן גוש קטיף? על עזיבת התורה? על חילול שבת? על כרסום עמוק בציונות ובזהות הלאומית שלנו? כל אלה הם ממש חלק מהותי מסיבות החורבן.

שכחה זו של הזהות שלנו, לא רק מוחקת את הסיבה הראשית לחורבן. היא גם גורמת לשנאת חינם. כי ללא נאמנות לזהות יהודית משותפת, מה בדיוק יחבר בינינו? שיח סובלני בכיכר? אומת סטארט אפ? סיפור ישראלי חדש שנמציא?

פרופ' אליעזר שביד כבר ציפה את הבאות וניסח את זה קצר וקולע (בספר הציונות שאחרי הציונות):

"ישראל היא מדינה שהעם שהקים אותה לעצמו התאחד לאורך דורות על יסוד תרבות ומסורת דתית… זוהי ההיסטוריה שלה, אלה נתוני קיומה וזהו הטעם שבגללו קמה", ואם תנסה לייצר סולידריות מתוך התעלמות מזה, מוסיף שביד, "תשתית הסולידריות של אזרחיה תישבר, יווצרו בה קרעים שאין להם תקנה, חברתה תתפורר ותרבותה תתנוון".

אין קיום לבית הלאומי בלי חיבור לזהות שלנו כעם. וגם אין אהבת חינם בלי חיבור אמיתי לזהות שלנו כעם. שיח פלורליסטי על 'טוב משותף' בכיכר לא ירפא. להיפך.

כזכור, 'הבית' בביטוי 'חורבן הבית', מתייחס לבית המקדש ולבית הלאומי של עם ישראל יחדיו, לא ל'בית משותף' של בעלי זכויות.

צריך לקדם את מה שבעינינו חיוני, בטוּב טעם ודעת, ואסור להירתע כי יש אנשים עם בעיית שנאה כלפיך. זה לקח חשוב מאוד מהחורבן

ג. השיח הסימטרי של: 'תפסיקו לחזור ל6.10!'

יש חושבים שאם גילו שנאה כלפיך, סימן שאתה אשם בשנאה באותה מידה. אם אתה רוצה לשנות את מערכת המשפט, אתה בשיח של ה6.10. אם אתה רוצה להתפלל כיהודי ברחובה של עיר, אתה בשיח של ה6.10. אם מישהו רוצה לרדת מהארץ בגללך, אתה בשיח של ה6.10…

ההיגיון הסימטרי הזה הוא כשל מאוד עמוק, פסיכולוגי, חברתי, מוסרי ופוליטי. והוא פוגע בכל עם ישראל. עכשיו ולדורות הבאים.

ה6.10 הפך להיות קוד דתי לאובססיית ריצוי של שורפי אסמים.

צריך למחות בשורפי האסמים ולא לעשות איתם שיח בכיכר. אחד הגורמים הראשיים לחורבן בית שני היה שתיקתם והבלגתם של חכמים מול שורפי אסמים.

צריך לקדם את מה שבעינינו חיוני, בטוּב טעם ודעת, ואסור להירתע כי יש אנשים עם בעיית שנאה כלפיך. זה לקח חשוב מאוד מהחורבן.

וצריך לעשות את כל זה באהבת ישראל גדולה, ואין בדברים שום סתירה, אדרבה!