מספרים על ח״כ צעיר מהימין שישב בפעם הראשונה בחייו הפרלמנטרים בוועדה בכנסת וברגע אחד מזוקק הבין איך הדברים עובדים.
מאחורי הח״כים ישבו ה׳לוביסטים׳. מדובר בבעלי עניין המזוהים עם הח״כים ושייכים לאותו ׳אזור חיוג תרבותי׳.
ואז רואה אותו ח״כ צעיר מהימין את ה׳לוביסט’, חוקר מומחה בתחום מסוים, מניח לפני הח״כ את המחקר עליו עמל ארוכות, והח״כ, מהשמאל כמובן, פשוט מקריא כתוכי מתוך החוברת…
״ואז הסתובבתי לראות מי יושב מאחוריי, אף אחד לא היה שם..״
התודעה.
ההיסטוריה מתקדמת על פי מחשבות ורעיונות, ומי שמעמיק ברעיונות ועוסק בהן – מניע את המציאות.
התודעה מעצבת את הפוליטיקה והחינוך, המשפט והביטחון וכל תחום בחיינו הפרטיים והלאומיים.
השמאל הוא מיעוט בעם ישראל אבל מיעוט שנמצא בעמדות מפתח, ובעיקר – מיעוט משכיל.
אמנם התודעה שם פרוגרסיבית, אבל היא מנוסחת היטב ועם עומק אינטלקטואלי.
מסמך מדיניות מוצג אחרי עמל של חודשים רבים ולפעמים אפילו מספר שנים!
אותו מסמך מהווה בסיס לדיון לחברי כנסת ושרים בממשלה, ומאפשר להם לקבל החלטה מתוך מגוון אפשרויות
זה השלב הראשון – הפילוסופיות והתיאוריות. וכמו האמירה המפורסמת: "אין דבר פרקטי יותר מתיאוריה טובה".
אחרי שיש תיאוריה, מוכרחת לצמוח מתוכה מדיניות, דהיינו, שיטת ניהול המדינה.
רוב הציבור אינו בקי בפילוסופיות או במדיניות.
זהו תפקידם של המדינאים והפוליטיקאים.
ברגע שהאזרחים יתחילו להתעניין במדיניות סדורה, הם יוכלו לבחור בקלפי בצורה הרבה יותר מושכלת.
הציבור שומע על סערות תקשורתיות סביב חוקים מסויימים, כמו חוק הגיוס, חוק הלאום, הרפורמה המשפטית וכו'. אך חשוב לדעת שמאחורי כל חוק, ישנה מדיניות שמבוססת על פילוסופיה שלמה של הגות ומחקר.
אנו משתמשים כאן בקבוצה במושגים "ימין" ו"שמאל" בהכללה גסה.
אך אלו לא מושגים השייכים רק ללאומיות וביטחון, אלא גם לכלכלה ועוד.
כלומר, תיתכן מציאות של איש ימין ביטחוני המתנגד למסירת חבלי מולדת לאויב, אך מצד שני הוא שמאל-כלכלי, ודוגל בתפיסה סוציאליסטית.
בנוסף, גישת הימין העקרונית היא יותר הדרגתית, לעומת גישת השמאל שעובדת דרך "מהפכות".
בתקשורת הדיון עוסק בשטחיות רק בקצף שעל פני המים, מה שגורם להמון לחשוב בטעות שירד לעומק הסוגיה.
מי שבאמת יורד לעומקם של דברים אלו הם מכוני המחקר.
מדובר באנשי מחקר שבוחנים את המדיניות הקיימת לעומק ומציעים אלטרנטיבות מתוך בחינת תיאוריות חלופיות, מחקר השוואתי למדינות שונות וכתיבת נייר מדיניות מסכם.
מסמך מדיניות מוצג אחרי עמל של חודשים רבים ולפעמים אפילו מספר שנים!
אותו מסמך מהווה בסיס לדיון לחברי כנסת ושרים בממשלה, ומאפשר להם לקבל החלטה מתוך מגוון אפשרויות.
לאורך השנים, הוקמו מכוני מחקר רבים המייצגים תפיסות עולם שמאליות.
מתוך ההבנה הקריטית, שתיאוריה ומדיניות – מעצבים צביון.
לימין, לעומת זאת, לא היו מכוני מחקר כלל.
זוהי היתה שטחיות והפקרות של כולנו. וכך יצא שאתה מצביע ימין, ומקבל שמאל – כי ניירות העמדה שהוגשו לחברי הכנסת היו מהשמאל.
כך גם עבר חוק יסוד ׳כבוד האדם וחירותו׳. וכך קודם הגירוש מגוש קטיף. מערכת הביטחון ושרי הביטחון קיבלו ניירות עמדה מארגוני שמאל פרוגרסיביים כדוגמת ה-INSS והמכון הישראלי לדמוקרטיה.
בוועדת החקירה שתקום בסוף המלחמה לא יבדקו את זה, אך זו האמת – הקונספציות ש"החמאס מורתע" הגיעו מניירות עמדה של מכוני מחקר של השמאל בלבד, ולא הוצעה שום אלטרנטיבה אחרת!
זו הסיבה לחוסר הגיוון הרעיוני המוביל לקונספציה.
כל זה קרה עד 2012, אז פרופסור משה קופל זיהה את המחדל הרעיוני והקים את "פורום קהלת", מכון מחקר עם תפיסה ימנית שמרנית. במשך שנים הם ביצעו מחקרים חשובים וגם כתבו ניירות מדיניות, כאשר המפורסם שבהם הוא "חוק הלאום", הקובע שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי.
אחרי שאנשי השמאל זיהו שיש כאן מכון מחקר ימני, עם חוקרים בעלי אג'נדה שמרנית שאינה פרוגרסיבית, הם לא יכלו לסבול זאת.
במקום להתווכח ולדון תחת הסיסמה של וולטר: "איני מסכים לאף מילה שלך, אבל אני מוכן למות על זכותך לומר אותה", הם בחרו באלימות וסתימת פיות הכוללת בריונות וחסימת משרדי קהלת, על ידי "אחים לנשק" שהניחו שקי חול וחוטי תיל.
אבל זה לא נגמר פה.
אנשי שמאל רדיקליים פנו לתורם המרכזי של קהלת בחו"ל ומיררו את חייו וחיי משפחתו, עד שיעצור את התרומות שלו לארגון.
לא מחלוקת לגיטימית לשם שמים, אלא בריונות וסתימת פיות.
בעקבות הירידה בתרומות, ׳פורום קהלת׳ צומצם בצורה משמעותית. ולכן הם החליטו לפנות לציבור לסיוע.
התרומה לפורום קהלת חשובה מכמה סיבות.
ראשית, אסור להיכנע לבריונות.
אם ניכנע עכשיו, נמצא אותם במקומות נוספים, סותמים פיות.
מי שבריונים תוקפים אותו – ראוי שנתאגד סביבו כחומה בצורה.
שנית, ‘פורום קהלת׳ הוא בין הבודדים שהוכיח את עצמו בניירות עמדה רציניים ומקצועיים.
אין ואקום. כשאין ניירות עמדה מימין, יש רק ניירות עמדה מהשמאל.
שילמנו על כך ביוקר בשמחת תורה.
אנשי שמאל רדיקליים פנו לתורם המרכזי של קהלת בחו"ל ומיררו את חייו וחיי משפחתו, עד שיעצור את התרומות שלו לארגון
שלישית, זירת הרעיונות חשובה.
יש הרגילים לתרום לתורה וחסד, אך לא פחות מכך, ראוי לתרום למקומות המפתחים את המדיניות של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית ולאומית.
בד״כ אנו מקפידים לא לשלוח קישורים לתרומות או פרסומת לארגונים, אך כאן כאמור, יש יוצא מן הכלל.
חשוב להדגיש, לא התבקשנו לעשות זאת ואף אחד לא פנה אלינו בנושא.
הכל מתוך הבנת חשיבות הנושא ומתוך חירות מוחלטת.
לא נעמוד מנגד כשסותמים פיות.
בע"ה יקומו עוד ועוד מכוני מחקר שיעסקו בסוגיות לאומיות ויהודיות.