1.יש רגעים בחייה של אומה שבה היא עומדת בצומת Y וחייבת לבחור.
צריכה לבחור להיכן היא שייכת.
בחירה בנתיב המוביל לאיזו דרך ? בנתיב העולה לירושלים בעוז, למרות האתגרים או בנתיב היורד לשפלה ?
אתה שייך (במובן העמוק של המילה ׳שייך׳) לירושלים ? למהות ? לזהות ?
או שאתה שייך למשהו אחר, זמני, חלש, ללא שורשים, ללא עומק וללא עבר מפואר, הווה מורכב ועתיד מזהיר ?
אומה יקרה, בצומת הזאת עלייך לבחור ! בחרי באומץ, בשום שכל, מתוך שייכות עמוקה בגבורה ובתקווה, בהליכה בנתיב הארוך והמפותל שהוא קצר לגמרי.
כי אין באמת שתי אפשרויות.
תודעה של קיום סתמי, חומרני, ללא נשמה לא יכולה להעמיד עם חי, קל וחומר, לא עם שקם משנות תרדמה ארוכות.
וכשנבחר באמת נגלה שיש לנו כוחות חיים אדירים שכלל לא ידענו על קיומם.
2.השבוע הייתי בחתונה מרגשת.
עוד בית נאמן נבנה באומה.
את ירושלים העלה הזוג הצעיר על ראש שמחתם יחד עם כל הציבור.
׳ברגע האמת׳ של זוג מישראל הוא בוחר בירושלים.
3.אלה הדברים שנאמרו בחופה:
״בשבח והודיה לה' יתברך ובהתרגשות גדולה אנו עומדים היום בחופה וקידושין של..
ימים גדולים הימים הללו בהם אנו מצויים.
ימים מורכבים אך מלאי בשורה כמו כל תהליך לידה.
קומת חיים חדשה הולכת ומתבררת באומה ומבקשת לצאת לאור.
אלו ימים בהם עם ישראל המייצג את כל הטוב והנשגב נלחם ללא פשרות, לא רק על קיומו, אלא גם על זהותו.
ימי מלחמה מורכבים, הם ימים בהם בעל כורחנו אנו נדרשים לגדול.
הערפל התודעתי מתפוגג. הימים הללו מחדדים את החיבור שבין הפרטי לכללי, בין האומה לבין בניה, בוניה.
ובין הרגעי לבין הנצחי והקבוע.
ברגע המיוחד הזה נזכור כחוליה בשרשרת הדורות את מי שאינם פה איתנו בגופם, אך ברוחם הם נוכחים מאוד. את…
בשעה מיוחדת זו אין מתאים יותר משותפות בשמחת הקמת בית פרטי שכולו כללי, כעוד תא המוסיף בריאות, שמחה וחיים לאומה כולה.
בשעה זו טרם ניגש לטקס החופה והקידושין נתפלל שהקב"ה יוסיף גבורה ואומץ לממשלת ישראל ולעומד בראשה, בנימין בן צילה נתניהו, נתפלל על הצלחת צה"ל ולוחמיו ונתפלל על שלום חטופינו.
שהקב"ה יחזירם מתוך גבורה ועוז ובעיקר ע"י הרמת קרנה של אומתנו בע"ה.
אמן ואמן״.
4.מרוב התרגשות שכח המנחה להזמין את גיבור ישראל יהודה קנדל, בעל הצל״ש מגבעת התחמושת לומר תפילה לשלום המדינה.
יהודה שכל את ביתו יעל שורק שהיתה בחודש תשיעי להריונה ואת חתנו אייל הי״ד בכרמי צור.
בהלוויתם ביקש יהודה מהקהל לשיר איתו ״אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני״.
5.לאחר החופה התפללנו ערבית. שליח הציבור היה יעקב, אבא גיבור לשני בנים קדושים שנפלו בעזה. נתנאל שהתעלה לפני 12 שנה ומיכאל שנתעלה במלחמה הנוכחית. שני בנים ! הי״ד.
כשבירך על ספירת העומר והזכיר ״בדמייך חיי״ חשבתי עליו וחשבתי על עם ישראל כולו. לדורותיו.
הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה.
לנכדו, בנו של מיכאל הי״ד קוראים לביא.
עם ישראל חי ! ״ולשנה הבאה בירושלים הבנויה״
מזל טוב לזוג ומזל טוב לירושלים.
יום ירושלים שמח !