את התנועה הדתית לאומית התחילו תלמידי חכמים גדולים כמו הרב ריינס והרב מוהליבר.
הם ראו את שיבת ציון והבינו שאת האירוע התנ״כי הזה צריך לראות מתוך תורה וקודש, שהחיים שלנו בארץ הם לא רק ׳מקלט בטוח׳, אלא מתוך חזון הנביאים ופסוקים מפורשים בתורה.
הציבור הזה גדל על משנתו הרוחנית של הרב קוק זצ"ל שדיבר על התורה הגואלת, שעניינה של התורה היא להופיע במציאות, כשעם ישראל חי בארצו בצורה ריבונית. תורה כללית ולא רק פרטית.
ציבור זה חרט על דגלו את אהבת ישראל (הגם שלפעמים אהבה זו מקלקלת את השורה ודיברנו עליהן בקבוצה), זה כלל גדול בתורה, במיוחד בעת בתחיה.
גם המאבקים הנצרכים בתוך בית ישראל צריך לנהל מתוך אהבת ישראל ושנאת המעשים הרעים.

אהבת ישראל זו באה לידי ביטוי בצורה ניכרת בצבא, המוכנות למסור את הנפש למען כלל ישראל ללא שום תמורה, אפילו כשיש תקרות זכוכית, יש אהבה שאינה תלויה בדבר לעם ישראל, לשם שמיים.
יש גם אמונה גדולה בדור שאנחנו חיים בו ובתקופה ההיסטורית שאנחנו נמצאים בה, לא מתייאשים, תמיד אופטימיים ונותנים תקווה, למרות האתגרים הקשים והסיבוכים.
את הגדולה של המגזר הדתי לאומי אפשר לראות בגלוי גם במלחמה שאנחנו נמצאים בה, אחוז גדול מהנופלים הם חובשי כיפות שהלכו במסירות נפש למלחמה.
אך לא פחות מכך, ראינו את גדלות הנפש של המשפחות- האלמנות, האבות והאמהות האציליים מלאי האמונה וקבלת דין שמיים.
את תהליך החזרה בתשובה שלי עשיתי דרך תלמידי ישיבות שפגשתי בצה"ל (עשו לי הדתה..).
ראיתי אנשים עם ראש על הכתפיים, מידות טובות ואידאליים.

הפוך לחלוטין מהרעל שראיתי בטלוויזיה. המגזר הזה לא רק גידל לוחמים, אלא גם תלמידי חכמים, רבני קהילות, ראשי ישיבות וגם לא מעט "בעלי בתים" שקובעים עיתים לתורה והולכים לעבודה, חלקם נמצאים בעמדות בכירות במערכות המדינה.
הציבור הזה מחובר לארץ ישראל ולכן רבים מבניו נאחזים ביהודה ושומרון, נחלת אבותינו.
הציבור הדתי לאומי מאמין בשילוב תורה ועבודה, וגם בהתערבות במדינה, זו הסיבה שיש גורמים שכל כך חוששים ממנו ועסוקים בהכפשתו.
ככל שהוא יותר מוסר את הנפש, כך עושים לו דמוניזציה: בהתיישבות- קמפיין "אלימות המתנחלים", השתלבות בצבא- הדתה, גרעינים תורניים- האשמה שבגללם יש פיגועים. כל אלו שקרים בזויים שיש למחות נגדם.
הכעס על הדתיים נובע מתוך ההשתלבות שלהם במערכות הציבוריות והרצון לשלב קודש וחול. יש אליטות ישנות שבזות למסורת ולא מוכנות להעביר להם את מקל ההנהגה לקראת העתיד והייעוד שלנו.

אך זהו תהליך בלתי נמנע.
מי שיבוז למסורת לא יוכל להנהיג את עם ישראל וההיסטוריה כמו תמיד טובה יותר מאלף עדים. בעזרת ה'.

שבוע טוב ומבורך.