ראשית, הקבוצה כאן היא לא ׳עדכוני חדשות׳ ולא קידום קמפיינים.
אנחנו מנסים לרוב, לעשות שימוש באירועים אקטואליים כדי להסביר רעיונות עומק ותהליכים תרבותים.
ובעיקר לפתח חשיבה ביקורתית בתוך הסבך והערפל התודעתי כדי לא ליפול למניפולציות.
1.דיברנו בעבר על "מיסגור השיח" כיצד התקשורת ׳ממסגרת׳ את השיח לפי עולם הערכים שלה.
היא לא מתארת אירוע אובייקטיבי אלא צובעת אותו בצבעים המתאימים לה.
הזכרנו גם את ה"דרמטיזציה" התקשורתית המתייחסת בקיצוניות לאנשים פשוטים מן היישוב, לעומת הסלחנות שיש כלפי ׳האליטה׳.
לדוגמא, כאן לקחו חייל מילואים פשוט ואנונימי וציינו: "יאיר נתניהו שיתף את זה בטלגרם, סימן שגם ראש הממשלה וכל הליכוד חושבים ככה".
זה המסגור של האירוע וגם הדרמה.
אבל ברגע ש ראש מפלגה וסגן רמטכל לשעבר מתבטא כך, לא אומרים שכל פורום מטכל או כל מחנה השמאל חושב ככה.
אין ׳דמוניזציה׳ ואין הכללה של המחנה כמו שעושים לכל "טעות" ופיהוק של פעיל ימין.
2.השחרת המחנה – כש׳אחים לנשק׳ קראו לסירוב פקודה, לא ציינו בתקשורת לאיזה עולם תרבותי או ציבורי שייכים, למי הם מצביעים ולאיזה מחנה הם שייכים.
אבל כשמילואימניק מהימין עושה זאת, מיד ממסגרים זאת כמחנה הימין כדי להוציא גינוי מאולץ תחת איומים סמויים של ׳שיימינג׳ בעיקר מכל הימניים.
ואכן נתניהו גינה את הסרטון של המילואימניק.
בני גנץ ועוד רבים מהשמאל גינו את הסרטון של המילואימניק, אבל אף-אחד מהם לא גינה את יאיר גולן ואפילו לא את "אחים לנשק" ונשאלת השאלה – למה?
3.לפני שנענה נעלה עוד קושיה.
ראיתם מפגשי רבנים עם המילואימניק בסרטון ההמרדה ? למה לא ? למה אצל שמאל רדיקלי שקורא לסרבנות מחפשים את הכוונות הטובות ואצל ימניים ומסורתיים לא רואים את הכוונות הטובות ?
למה את השמאל ואת האליטה תמיד צריך לפייס וליצור איתם מפגשי אחדות אבל את הימין זורקים למלתעות התקשורת ולכלא?
למה יש ׳חברותא בכיכר׳ וימי עיון של רבנים יקרים ב׳כיכר החטופים׳ בתל אביב אבל לא ב׳מאהל הגבורה׳ והניצחון בירושלים?
למה יש חוסר פרופורציה בין עצרות ותפילות לשלום החטופים (אני בעד) לעצרות לטובת הדבר הכי חשוב היום – הניצחון, השמדת החמאס ותפילה להצלחת ממשלת ישראל והעומד בראשה?
4.מי לדעתכם יותר מזיק, מילואימניק אנונימי שמוציא סרטון שלא יתגייס אם ננצח ונכריע את האויב או רמטכ"לים לשעבר, אלופים, טייסים, מערך מ"מ? מי פוגע יותר במדינת ישראל ובצה"ל?
שימו לב שהאנרכיסטים של מחנה השמאל הם לא מ׳דלת העם׳, מדובר באליטה.
לעומת הימין, שם הם מצאו רק דרגת סמל, אפילו לא קצין ומיד טענו שהוא מייצג את כולם.
5.לענ״ד, הכל חוזר לתודעת אדונים ועבדים.
השמאל הרדיקלי הוא מיעוט שחי בתודעת רוב, והדתיים והימניים הם רוב שחי בתודעת מיעוט.
גם כשיש 70 מנדטים לימין הוא מתקשה לשלוט ולמשול.
הבעיה היא לא בפוליטיקה, אלא ב׳תודעת המיעוט׳.
הדתיים חשים צורך עמוק לרצות את השמאל הרדיקלי ולתת לו הנהגה, השמאל מפעיל מניפוליציות שאם לא יתנו לו מה שהוא מבקש, זה ׳שנאת חינם׳ ופגיעה באחדות.
הדתיים לא מסוגלים לשאת באשמה המגוחכת הזו, הם חייבים להפגש איתו ולשכנע אותו שיאהב את הדתיים. לדבר עם ימניים פגועים זה לא מעניין, הם לא מאשימים בשנאת חינם ולא צריך מהם אישור.
הם לא "מאמר הדור" של הרב קוק.
רק השמאל הכפרני שתמיד פועל לשם שמיים (כביכול..).
המסורתיים נתפסים אצל חלק מהדתיים כאנשים לא אינטיליגנטיים, ולא כאלו שצריך לחפש את סגולת ישראל בעומק נשמתם.
זו הסיבה למה רוב מפגשי האחדות תמיד יהיו מול השמאל הרדיקלי.
רק ממנו צריך ׳ללקט ניצוצות׳ (או לחלופין, לקבל אישור).
6.מה אני מציע?
לקרוא לתלמידי ישיבות להגיע למאהל הגבורה בירושלים, לחזק את ערך הניצחון (שגם ישיב את החטופים), לארגן עצרת דרישה לניצחון עם תפילה לחיילי צהל והחטופים. לארגן מפגשי אחדות עם מסורתיים.
ובעיקר, אני מצפה מיוזמת ׳בראשית׳, תיקון 2024, ׳הרבעון הרביעי׳ ושאר ארגוני ה"אחדות" להגיד בקול רם שהם מגנים את קריאות הסרבנות של יאיר גולן ולהדביק עליו תווית "השיח של ה6 באוקטובר" ושאר הססמאות שהם טוענים רק כלפי הימין. גם מארגוני הרבנים הליברליים שגינו את הרב הראשי אני מצפה לנזיפה באלוף גולן.
אחרת נדע שיש פה ריח חריף של עבדות וצביעות.
אם גם על הדבר הפשוט הזה יש ויכוח אז יצא המרצע מן השק.
מסתבר אין להם אומץ לתקוף את האליטה, זה לא משתלם, אלא רק נבחרי הציבור הימניים.
בנוסף, אני ממליץ- אל תמהרו להצטרף לחגיגת הגינויים נגד הימין והדתיים, זה רק מראה על כמה קל לתמרן אתכם. בעיקר שכל המוסר של הגינויים הוא רלטיבי לצורך דמוניזציה של הימין.
תהיו אנשים חירותיים.
על כל אלו עוד נתגבר ומבירורים אלו נתבגר בע״ה.