---
title: פגישה דמיונית בעוד מספר חודשים
author: אודי בן חמו
date: 2024-11-01
url: https://www.solelim-derech.co.il/news/620
---

# פגישה דמיונית בעוד מספר חודשים

<p><iframe title="Spotify Embed: פגישה דמיונית בעוד מספר חודשים" width="100%" height="152" frameborder="0" allowfullscreen allow="autoplay; clipboard-write; encrypted-media; fullscreen; picture-in-picture" loading="lazy" src="https://open.spotify.com/embed/episode/3U0nrzLkoAkzfGqvHZPj1X?si=6d949344d8ad4420&#038;utm_source=oembed"></iframe></p>

<p>הם ישבו בחדר מפואר, בקומה ה-35 בבנין משרדים במרכז הארץ.</p>
<p>זו היתה פגישה במשרד מפורסם ליחסי ציבור ואסטרטגיה, ששמו שמור במערכת.</p>
<p>על הפרק עמדה הסוגיה של הקמפיין החדש אותו ביקשו לקדם <strong>לאחר עצירת המלחמה ונפילת הממשלה הלאומית, לאור העיסוק האינטנסיבי בגיוס החרדים.</strong></p>
<p>מדובר היה בקמפיין הביניים: זה שנועד לרכך את האווירה הציבורית לקראת מערכת הבחירות השוצפת טרוף של שנאה, זעם וכעס.</p>

<p>כולם היו משועשעים מאוד לנוכח הסיטואציה. אף אחד מהם לא האמין שהתוכנית להפלת הממשלה תהיה כה מוצלחת.</p>
<p>אבל הם בכל זאת אנשים מאמינים. אשריכם ישראל!</p>

<p>״טוב חברים, בואו נבחר את הסלוגן איתו נרוץ בקמפיין החדש, לדעתי זה מאוד פשוט. כולם הרי מבינים שיש גבול לציניות ולגובה הלהבות שעלו פה. כעת נוריד הילוך. אני מזכיר שזה רק קמפיין ביניים לקראת הבאות״ אמר אהוד (שם בדוי) וקרץ לחברים, כשהוא חוזר על המילים ׳כולם מבינים&#8230;׳.</p>

<p>האווירה היתה קלילה מאוד, תל אביבית כזאת, אתם יודעים. הם צחקו בלי סוף ונראה היה לכולם שאין גבול ליצירתיות האפשרית. &quot;השמים הם הגבול״.</p>
<p>אפילו טלוויזיה לסבתא זקנה ועיוורת הם יצליחו למכור, התבדחו. הם פשוט יסבירו לסבתא שככה הנכדים יבואו לבקר. גאונות!</p>
<p>הנחת המוצא שלהם הייתה, שגיוס חרדים בכפייה הוא בלתי אפשרי והיווה רק טריגר לכאוס המתבקש, ולכן &#8211; אחרי שהמלחמה נעצרה והממשלה נפלה &#8211; הגיע העת לאסוף את כל חלקי הפאזל (עם ישראל) הקרועים, לקראת הסיבוב החדש.</p>
<p>׳זמן ריפוי׳, ׳עת לסלוח׳, ׳מחשבים מסלול (גיוס) מחדש׳, ׳פנים רבות לחברה, החרדים הם אחים׳, ועוד ועוד.</p>

<p>בפינת החדר ישב משה. משה גר בישוב בדרום הארץ, הוא מסורתי בכל רמ״ח איבריו ואוהב את כל עם ישראל. אפילו את החרדים.</p>
<p>הוא החל לתפקד כעוזרו של אחד מהמוחות המבריקים במשרד.</p>
<p>משה אמנם קצת תמים, אבל חד מאוד. לקח לו זמן להבין מה מתרחש, אבל בסוף נפל לו האסימון.</p>
<p><strong>איך יכול להיות, שלאחר שטף שנאה מתמשך וקריאות לגיוס החרדים, פתאום התחלף המסר ב180 מעלות? תהה בינו לבינו.</strong></p>
<p>הוא חש מסוחרר מעט. האווירה פחות התאימה לו אבל הוא המשיך להקשיב.</p>
<p>״תראו, אנחנו צריכים לשדר אצילות ומידה טובה של נדיבות. המטרה כבר הושגה״ אמר אהוד. שם בדוי, כן?</p>

<blockquote><p><strong>איך יכול להיות, שלאחר שטף שנאה מתמשך וקריאות לגיוס החרדים, פתאום התחלף המסר ב180 מעלות? תהה בינו לבינו</strong></p></blockquote>

<p>לחדר התפרצה דנה מהקריאייטיב לאחר עיצוב פוסטר לדוגמא.</p>
<p>בפוסטר נראו חרדים, לומדי תורה, המחובקים עם לוחמים. למטה התנוסס הכיתוב: <strong>״אהבה וסובלנות לא קונים בשום חנות״.</strong></p>
<p>״מה אתם אומרים, זה יתפוס?״ שאלה דנה.</p>
<p>״עזבי, הכול יתפוס, פשוט נמשיך לשמור על המסר הכללי: <strong>למען האחדות אסור לגייס כעת חרדים&#8230;״</strong>.</p>

<p>כולם התגלגלו מצחוק. פעם <strong>חייבים</strong> לגייס חרדים בכפייה למען האחדות &#8211; ופעם <strong>אסור</strong> לגייס חרדים בכפייה למען האחדות.</p>
<p>אל החדר נכנסה ליהי המזכירה והזכירה שהם חייבים לסיים, הפגישה הבאה צריכה להתחיל ויש אנשים שמחכים.</p>
<p>״על מה הישיבה, תזכירי לי?&quot; שאל ההוא עם השם הבדוי.</p>
<p>״קידום מדינה פלשתינית ועיצוב נרטיב חדש בהקשר דת ומדינה&#8230;״</p>

<hr />

<p>משה התעורר מהחלום הרע שחלם, מחה את הזיעה ממצחו, תפס את ראשו ואמר לעצמו: <strong>בשום פנים ואופן. הפעם הם לא יצליחו!</strong></p>

<p><strong>העם הזה חכם ויתגבר על התרגיל הציני והמכוער הזה. בע״ה!</strong></p>

<p><strong>שבת שלום!</strong></p>