הביקורת שנכתבת כאן ומקומות אחרים על תהליכים של אובדן זהות בכל מיני מערכות עשויה להטעות כאילו שיש לנו דור במצב ירוד מאוד.
אך כנראה שממש להיפך.
כי חובה להבין את ההקשר.
התרגלנו משך שנים רבות מידי לתפיסת עולם והנהגה המנתקת את הציונות מתורת ישראל, ואז מנתקת את המדינה מערכי הציונות.
אך מתחת לזה, קרו תהליכים, ובשלו התנאים, שיקום דור שרוצה ויכול להתחיל לחבר הכל חזרה.
ככל שהמערכת הקיימת מנתקת ומפרקת יותר, הרצון והיכולת לחבר הכל חזרה גדל יותר!
חלק מהסימנים לכך ראינו ביחידות השדה במלחמה הנוכחית.
את הביקורת שנשמעת כאן ובעוד מקומות על המערכת הקיימת צריך לראות בהקשר הזה.
זה כמו עובר שבועט מתוך הרחם כדי לצאת לאויר העולם.
סר חינם של צורות החשיבה ודפוסי החיים שהנהיגו אותנו עד כה, והחסרונות שהיו תמיד טמונים בהם מתגלים במלוא עוצמתם.
דור הולך ודור בא, אבל באמת דור בא לפני שדור הולך. דור עם פוטנציאל גדול יותר שבשל לבוא מבליט את החסרון של הדור שהולך.
כשמציאות חדשה נולדת, הרבה דברים מתקלפים וקלקולים מוצפים.
אך הגוף מבריא את עצמו, ובעז"ה ככל שניערך לזה יותר טוב, הלידה תהיה קלה יותר
הביקורת עוסקת בקליפה, שלפעמים קשה מאוד לקלף,
אך מתחתיה יש דור עם פוטנציאל אין קץ של בריאות טבעית, אנושית ויהודית, נפשית ורוחנית.
ארץ ישראל מגדלת ומצמיחה פירות אנושיים טובים מאוד, שמקיצים בזמן בשלותם.
זה העומק של מה שמתרחש כאן. זה עומק הטוב שמוליד גם את הביקורת, התעוררות גדולה שמצביעה על שינוי מגמה.
גם התגובות הקיצוניות של ארגוני המחאה נובעות להבנתי מאינטואיציה עמוקה שמשהו מהותי משתנה ועומד להשתנות, והם מנסים לאחוז בקרנות המזבח.
לסיכום, כשמציאות חדשה נולדת, הרבה דברים מתקלפים וקלקולים מוצפים.
אך הגוף מבריא את עצמו, ובעז"ה ככל שניערך לזה יותר טוב, הלידה תהיה קלה יותר.
שבוע טוב.
