---
title: ״סליחה שראיתי רק את הטוב״
author: אודי בן חמו
date: 2023-10-29
url: https://www.solelim-derech.co.il/philosophy/925
---

# ״סליחה שראיתי רק את הטוב״

<p>ערב טוב.<br />
עיקר ענייינה של הקבוצה הזו כפי שמופיע בהגדרות הקבוצה היא <strong>״סור מרע״.</strong><br />
להסביר את השיטות, את הרעיונות, את הדעות ולא לפחד <strong>מתיאור המציאות כפי שהיא</strong>.<br />
לא. זה לא הורס את העין הטובה. זה רק מעצים ובונה אותה.<br />
<strong>רק אחרי מבט מפוכח, אפשר לבנות את הטוב באופן אמיתי ולא דמיוני.</strong></p>
<p>לפני כשבוע פרסמה בת שבע סדן, בת להורים שנרצחו בקרית ארבע את הדברים הבאים (ההדגשות שלי)<br />
<strong>סליחה שראיתי רק את הטוב</strong><br />
בימים האחרונים אני עסוקה בניחום אבלים.<br />
אי אפשר לנחם 1400 משפחות.<br />
אז אני הולכת רק אל <strong>היתומים משני הורים</strong>, אלו שגם אליהם נכנסו מחבלים אל תוך הבית ורצחו באכזריות אבא אמא, ולפעמים גם אחות ואח ועוד אחות או סבא, ולפעמים גם חטפו אחות.<br />
רק אליהם אני הולכת.<br />
רוצה שיסתכלו לי בעיניים.<br />
רוצה שיראו את הכאב והגעגוע שלא מרפים.<br />
רוצה שיראו שאפשר לחיות. כן. ממש לחיות.<br />
אבל הם, הם לא מסתכלים בעיניים.<br />
הם בוהים בחלל.<br />
בוהים בחלל שנוצר בתוך הלב שלהם,<br />
ובבור שנפער בלב הקיבוץ שלהם.<br />
ולרגע הם שוכחים ואז הם מדברים רגיל ומספרים על אבא שהיה חקלאי ואמא שאהבה פרחים, ואז שוב המבט הזה.<br />
זהו.<br />
<strong>ומכל הדברים שאני לא אומרת אני הכי רוצה להגיד סליחה.</strong><br />
<strong>סליחה</strong> שאחרי שההורים שלי נרצחו באכזריות בתוך ביתם, בחדר השינה שלי,<br />
בחרתי בחיים.<br />
בחרתי להפנות מבט מהרוע ולהתרכז בצמיחה.<br />
גידלתי ילדים, בניתי בית, פיתחתי קריירה, חייתי,<br />
נהניתי מאוכל, ומטיולים וממוזיקה<br />
וצילמתי אלפי תמונות של חיוכים.<br />
<strong>סליחה</strong> שבחרתי בחיים בחרתי להפנות את הקושי אל הקב״ה ולבסס עוד קומה באמונה<br />
בחרתי לקחת את תעצומות הנפש שמצאתי בתוכי<br />
ולהפנות אותם לנתיבים של עזרה והקשבה.<br />
בחרתי ליצור ולצייר, לכתוב, לרקום ולסרוג.<br />
בחרתי להשקיע בפיוס בין חלקים בעם, להיפגש לדבר ולהקשיב.<br />
בחרתי להתפלל ולהאמין בטוב.<br />
<strong>אני רוצה לבקש סליחה, שלא הפניתי מבט אל הרוע</strong>, לא השקעתי אפילו קמצוץ של מחשבה במחבלים שרצחו את הוריי, לא התעניינתי ברוע באכזריות ובשפלות שלהם,<br />
<strong>לא שאלתי את עצמי איך זה קורה, ומי חינך אותם</strong>, לא שאלתי את עצמי למי הם נתנו השראה וכמה חמאסניקים למדו מהם.<br />
לא התעמקתי בתקציבי הענק שמשפחותיהם קיבלו,<br />
ובמעמד והכבוד שהם הסבו לקרוביהם.<br />
לא שאלתי <strong>מה התשתית הרעיונית</strong> שהובילה אותם למעשה נתעב של רצח אנשים חפים מפשע בביתם.<br />
<strong>סליחה</strong>, שלא נלחמתי, ולא צעקתי שהם רשעים ואכזריים ושפלים ונתעבים<br />
לא ביקשתי נקמה.<br />
<strong>אף פעם לא חשבתי על נקמה.</strong><br />
המילה נקמה בכלל זרה לי. ואפילו כשאני חותמת את שמם בהי״ד, ואני נזכרת שזה ראשי תיבות של ה׳ יקום דמם, אני משליכה על ה׳ את האחריות לנקום. לא עליי.<br />
<strong>אני, ידיי נקיות. אני מהטובים. מאלו שאוהבי אדם, ולא יכולים להרוג זבוב. הפציפיסטית, כפי שאבי היה משוויץ בי</strong>.<br />
<strong>סליחה</strong> שלא ראיתי את הקו שנמתח בין המחבלים שטבחו בנוסעי האוטובוס במעלה העקרבים, ואלו שחדרו לבית ספר במעלות, לבין הצלף שירה בשלהבת פס, ושני הנערים החמאסניקים שרצחו את הוריי.<br />
<strong>סליחה</strong> שלא ראיתי שהרצח של הוריי היווה השראה לרוצחים של משפחת פוגל, ולחיות הטרף הלא אנושיות שטבחו בחברי קיבוץ ניר עוז, בארי ונחל עוז.<br />
<strong>סליחה</strong> שתמיד הפנתי את מבטי לניצולים, לסיפורי החיים שהם בנו, ומהם למדתי.<br />
<strong>סליחה</strong> שסיפרתי את סיפורי שלי, ומעולם לא הזכרתי את אותם רגעים זוועתיים שבהם הוריי היו לכודים תחת ידם הנפשעת של שני בני 16 נבלים.<br />
<strong>סליחה שהעיניים שלי לא יכולות להפנות מבט אל רוע טהור והאוזניים שלי לא יכולות לשמוע צרחות אימה</strong>.<br />
<strong>סליחה</strong> שלא עמדתי בשער והזהרתי מפני הרוע.<br />
<strong>סליחה</strong> שהשליתי את עצמי שמדובר ביחידים, ושיש ערבים אחרים.<br />
<strong>סליחה</strong> שהצטרפתי לקונספציה שאם רק תינתן להם תעסוקה ורווחה כלכלית אז אפשר יהיה להושיט להם יד לשלום.<br />
<strong>סליחה</strong> שהאמנתי שמשוחררי עסקת שליט יחזרו למוטב, ולא יעיזו לעסוק בטרור כי הרי מדינת ישראל הבטיחה שהיא תהרוג את מי שכן.<br />
<strong>סליחה</strong> שהתפעלתי ממערכות הטכנולוגיה המרשימות של ישראל, שתרמו לאשליה שאפשר להתגונן מפני אוייב שפל <strong>מבלי להתלכלכך בהתקפה ובהרג.</strong><br />
<strong>סליחה</strong> שנשביתי באשליית המדינה המערבית היחידה במזרח התיכון, מדינת ההי-טק העשירה, שמדברת בשפה תרבותית וליברלית בשכונה שאין בה ערך לחיי אדם.<br />
<strong>סליחה</strong> שהסכמתי עם מדיניות הסבבים והמחוות שמשיגה כל פעם כמה שנים של שקט מדומה ובו בזמן מעלימה עין מהסרטן הממאיר שממשיך להתפשט ולחרוש מזימות.<br />
<strong>סליחה שלא צעקתי מספיק. שלא אמרתי: דיי!!</strong><br />
<strong>שלא זעקתי שהמועדון שלנו, של יתומים משני הורים כבר סגור, ואין אפשרות להיכנס אליו.</strong><br />
וככה ביום אחד נוספו אליו 13 משפחות. 13 זוגות הורים שנרצחו והותירו אחריהם יתומים שחלקם חטופים.<br />
<strong>סליחה</strong>.</p>