---
title: התייחסות למותה של שושנה סטרוק ז״ל
author: סוללים דרך
date: 2026-03-15
url: https://www.solelim-derech.co.il/politics/128
---

# התייחסות למותה של שושנה סטרוק ז״ל

<p>התלבטנו רבות אם לכתוב את הדברים הבאים, לאור רגישות האירוע, ואנו מקווים שהם יהיו לתועלת.</p>
<p>העובדות:</p>
<p>בתה של השרה אורית סטרוק, שושנה ז"ל, נמצאה ללא רוח חיים בדירתה ביישוב אמירים.</p>
<p>שושנה הייתה מתמודדת נפש.</p>
<p>בעבר היא התלוננה על פגיעות מיניות שבוצעו בה, לכאורה.</p>
<p>לאחר שנודע דבר פטירתה, אנשי ציבור מהשמאל הרדיקלי מיד הטילו אשמה ישירה או מרומזת על השרה סטרוק, שהיא יריב פוליטי – במקום לנחם את המשפחה, או לכל הפחות לשתוק בשעה הקשה מנשוא.</p>
<p>אלו הן העובדות היבשות, הפשוטות והכואבות, הידועות.</p>
<blockquote>לא היינו מתייחסים כלל לתופעות בזויות שכאלו אם היה מדובר במאשימים אנונימיים</blockquote>
<p>כדי למנוע ספק מיותר, נצרף צילום מסך של דבריהם – ויחליט הקורא בעצמו.</p>
<p>הפעם לא נרחיב פה על שורשי התפיסות ולא נדבר על הגות מזוקקת מגובה במחקרים. לא.</p>
<p>להלן התייחסותנו:</p>
<p>א.</p>
<p>לא היינו מתייחסים כלל לתופעות בזויות שכאלו אם היה מדובר במאשימים אנונימיים – בעשבים שוטים, או באנשים ריקים חסרי השפעה ציבורית. בכל מחנה ישנם כאלה.</p>
<p>הנקודה היא, שבסיפור הזה מדובר באנשי ציבור. כאלה שנאמו בכיכרות מול המונים, כאלה המתמודדים לרשימות פוליטיות, אנשים המבקשים לנהל את כולנו.</p>
<p>ב.</p>
<p>לא מדובר כאן בסיפור על פגיעות מיניות, שהוא כאמור סיפור כואב ומורכב. מדובר כאן בסיפור על ניסיון מגושם, צינרי ובזוי לגרוף קלפי פוליטיים על גבי ביתה ומצוקתה של אישה שנפטרה.</p>
<p>ג.</p>
<p>לעניין עצמו: אין זה ברור כלל שהשרה סטרוק אחראית לנעשה. שנית, גם ראש ממשלה שעשה מעשים נוראיים נחשב חף מפשע עד שלא הוכח אחרת.</p>
<p>ד.</p>
<p>העיתונות, שזו לפחות אמורה להיות תפקידה, ראתה גם היא בסיפור הזה כמורכב ולא ראוי לסיקור ולהתעסקות, ולכן האשמות פומביות כה מכוערות זועקות לשמיים שבעתיים.</p>
<p>ה.</p>
<p>התגובות המכוערות והדוחות הללו מחייבות את עם ישראל השפוי, המחפש מרחב ציבורי נקי וענייני, להוקיע את המאשימים הללו.</p>
<p><strong>שוב, הם אינם אנשים פרטיים. הם ראויים לכל ביקורת.</strong></p>
<p>ראוי להוציאם מחוץ לגבולות הגזרה של השיח.</p>
<p>סליחה על הדימוי, אבל אי אפשר לקיים חברה נורמאלית היודעת להתווכח בנחרצות ובכבוד, כאשר מושלכת צואה כה דוחה לסלון הלאומי וכולם יושבים סביבה ומשוחחים בנימוס למרות הסירחון.</p>
<p><strong>זוהי שפלות תרבותית מאין כמוה.</strong></p>
<blockquote>יש רגעים שבהם חובה על הציבור לומר בפשטות למחוללי תופעות שכאלו: בלמו פיכם!</blockquote>
<p>ו.</p>
<p>האירוע הזה צריך ללמד אותנו עם מי אנו מתמודדים.</p>
<p>אין מדובר באנשים המחפשים ויכוח ודיון כנים. מדובר באנשים חסרי גבולות, המוכנים לשפוך את דמם של בני הפלוגתא שלהם רק כדי לגרוף מכך הון פוליטי טמא.</p>
<p>כל האמצעים כשרים כדי לא לוותר על כוח ושררה. כדי להיאחז בקרנות המזבח.</p>
<p>כך מתנהל מי שאין לו מה 'למכור' בשוק הרעיונות והדעות.</p>
<p>ז.</p>
<p>"מדוע אתם מגיבים להם בכלל?", שואלים אותנו לעיתים. "מדובר בקיצוניים שלא ראוי להתייחס אליהם". אולם זוהי טעות מרה.</p>
<p>האנשים הללו, למרות שהם מיעוט, מדרדרים את השיח הציבורי לתחתית מלאת רפש וזוהמה. והקו האדום יורד שוב ושוב מטה, משום שאף אחד לא עוצר את האש מלהתפשט.</p>
<p>כאשר איש אינו מוקיע אותם, הם מגדילים את עצמם בעיני עצמם ובעיני תומכיהם.</p>
<p>י.</p>
<p>אנו שולחים את תנחומינו הכנים לשרה אורית סטרוק ולמשפחתה.</p>