השלמה לדברי הרב שרקי על ׳הרבעון הרביעי׳.
מי שזה מעניין אותו מוזמן לקרוא את תגובת יו״ר הארגון ברשת (יש קישור בסוף הדברים). מפאת הרצון לקצר, לא נשלח פה.
הנושא הזה עקרוני מאוד. לדתיים ולחילונים כאחד. השימוש בלהטוט מילולי עמום שמעטים מודעים לו, מחייב התייחסות.
נתחיל.
1. הרבעון הרביעי = קירוב לבבות. וממילא מי שלא בעד הרבעון הוא נגד קירוב לבבות. מניפולציה.
2. ׳הסיפור הישראלי׳. עם ישראל, העם העתיק בהיסטוריה, שיצא ממצרים, וקיבל תורה בסיני לא צריך שימציאו אותו מחדש. במקום לקבל בענווה את הזכות להיות חלק מעם ישראל, מבקשים לכתוב את הסיפור. קצת צניעות.
3. "בעת תקופה של פילוג קשה". לא נכון. יש מיעוט קיצוני שמנסה לכפות את דעתו באלימות. זהו. אין פילוג, אין רבעון רביעי. יוצא מכאן שהם חייבים את קיומם לאחים לנשק.
4. הרב שרקי חולק עלי = אין לרב שרקי אהבת ישראל.
5. גדולה הכנסת אורחים וכו'. זה כל כך מגוחך שאין לי כוח להתייחס.
6. הכרעה אינה הכנעה. הקבלת כללי המשחק הדמוקרטי לניצחון והפסד במלחמה היא דמגוגיה.
7. רגע, אבל בסוף צריך להכריע. אז ההכרעה תהיה לפי אמות מידה שמעניקות לנציגים פוליטיים מסויימים זכות וטו (60% 70%?) בקיצור, כמו אחים לנשק גם פה רוצים לכפות את דעה על הרוב.
8. דמוקרטיה לא ליברלית היא דמוקרטיה בה אין סולידריות והמנצח לוקח הכל״. שוב שקר גס, בטח בישראל בה השיטה הפרלמנטרית מחייבת שיתופי פעולה בין כוחות שונים.
9. השוואה וסימטריה שקריים בין הסכמי אוסלו המופקרים לבין הרפורמה המשפטית שבאה להחזיר את המצב לקדמותו (ולמנוע למשל עתירות שמטרתן לחייב את הצבא להעביר פצועים עזתים לישראל) היא הולכת שולל במקרה הרע או תפיסה מעוותת במקרה הטוב.
10. למה לייחס לנו כוונות רעות וסמויות"? שואל הלר במכתב התשובה לרב שרקי, אחרי שמצייר את מי שלא מסכים איתו כמי שאין לו אהבת ישראל. אה, וכי ראינו מה הגוון של רוב בוגרי ׳מעוז׳ אותו הקים הלר.
11. היחס לביהמ"ש. כולנו ראינו את השתיקה והגיבוי שנתנו ברבעון הרביעי למערכת המשפט כשזו המשיכה לרמוס את הכנסת בשעת מלחמה. כן, גם ברגעים אלו ממש.
12. "כבוד הרב, למה אתה מחזיר אותנו לשסע"? שואל הלר. נו באמת, האישה המוכה מתגוננת ומואשמת בשסע.
13. ״אשמח להזמין את הרב לשיחה״. כי אני לא מכבד את הפתק שהרב שם בקלפי. היה ארוך מדי.
14. המחשבה שמאן דהו ימציא תנועה שתבוא להחליף את נבחרי הציבור, ויגיד שמי שמתנגד אליו צריך להגיע למפגשי התנועה היא חוסר נימוס ואדנות.
יש יום מיוחד בו כל אזרחי ישראל נפגשים ומחליטים כיצד הם רואים לנכון להמשיך את ״הסיפור הישראלי״. קוראים לזה בחירות. כבדו את התוצאות שלהן.