נעשה סדר במחשבות:
1.כשבוחרים בנציג מסויים, הוא חייב להיות מומחה ומקצוען בתחומו. זה הדבר הכי חשוב!
כשאני הולך לרופא אני רוצה את הרופא הכי מקצועי וכשאני הולך למוסך אני רוצה את המוסכניק הכי טוב שיש. כשאני שולח ילדים לבית ספר- שם ארצה אנשים עם מידות טובות שילמדו מהם. עכשיו צריך לשאול מה הציפיה מראש העיר ונציגי הציבור? בשביל זה צריך לדעת מה התפקיד שלהם, זו השאלה הכי חשובה!
2.ברשות המוניציפלית צריך לדאוג לאזרח, לארנונה, לשירותים הציבוריים, לצרכים האישיים, לתרבות, לזהות יהודית ועוד.
בבחירות הארציות צריך לבחור מי שמשקף את תפיסת עולמך הכלכלית, הביטחונית, הדתית, החינוכית ובעיקר- שהוא יודע לבצע אותה. כלומר, אם הוא רק יודע לדבר בלי לבצע, זה רע מאוד. הבחירות הם על פי יכולת הביצוע (בהתחשב בנסיבות).
3.האם המידות האישיות שלו מעניינות אותי? לא וכן..
זה לא מעניין אותי כי אני רוצה שיפעל כמה שניתן על פי תועלת הציבור. ובהתחשב לרמת המוסר הכללית הנתונה, לא האוטופית.
כן חשוב שלא יהיה מושחת עד היסוד. אבל ממש לא הכי חשוב שיהיו לו מידות טובות. (עם 'המידות הטובות' האלו קיבלנו בין היתר, אלופי צבא שעוסקים בערכים במקום בלנצח אויב באגרסיביות).
4.נעמיק יותר- מה הכוונה ״מידות טובות״? שיחייך לאנשים? שיהיה איש של חסד? אולי יותר חשוב שיהיה בעל אומץ ציבורי ולא יכנע ללחצים זה יותר חשוב לאיש ציבור? למה אתה מתכוון שאתה אומר מידות טובות? המידות צריכות להיות בהתאם לתפקיד.
5.נעמיק עוד יותר. אנשי ציבור לפעמים צריכים מה שנקרא "מידות רעות". כמו כבוד. אדם שאין לו רצון לכבוד, לא יכול להיות איש ציבור.
פגשתי בחיי לא מעט אנשים גדולים. הנפש שלהם בנויה באופן שונה, הם אוהבים כסף, אוהבים כבוד ואוהבים הצלחה. לכן הם מצליחים. מי שאין לו שאיפות כאלו אולי יש לו "מידות טובות" כפרט, אבל הוא לא יצליח מבחינה גשמית ועסקית. מי שלמד רמב"ם יודע שיש הבדל בין הלכות מלכים להלכות אברכים (תלמוד תורה).
ובכלל, אין דבר כזה "מידות רעות", הכל תלוי למה מידה משמשת. חז"ל אומרים לאדם ללמוד עזות מהנמר לצורך עבודת ה', כי עזות כשלעצמה אינה מידה רעה. אם לאדם יש יצר של כבוד, הוא יכול להשתמש בו לטובת הציבור. על זה אמרו "כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו". הניסיון לבחון ראש מפלגה במידות של אברך בישיבה הוא מגוחך, ילדותי וטהרני.
6.יתירה מזו, גם אם נניח, שלאדם יש תאווה לכסף ולאוכל, אבל הוא שומר הכי טוב על מדינת ישראל מבחינה כלכלית וביטחונית, ודואג לזהותה היהודית, זה לא מעניין אותי התאוות האישיות שלו. מצדי שישתה שמפניות ויעשן סיגרים כל היום, ושיהיו לו 7 בריכות. גם לא מעניין אותי מה עושים הילדים שלו ואשתו. מעניין אותי אך ורק איך הוא דואג לציבור (מיותר לציין שאם יהיה אדם עם מידות טובות שדואג באותה מידה לציבור, שאבחר בו).
במדעי המדינה בוחנים מנהיג ברמה אישית, לאומית ובינלאומית. הניסיון לבחון מנהיג רק לפי המידות שלו זו שטחיות וחד-מימדיות.
7.לפי גישת "המידות הטובות" האם הייתם ממנים למשרה ציבורית אדם שהתנהג בעברו באופן מפוקפק?
לפי חז"ל "אין ממנים פרנס (מנהיג) על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה בצווארו" כלומר, שביצע מעשים בלתי ראויים בעברו.
למה? "שאם תזוח דעתו עליו אומרים לו – חזור לאחוריך". כלומר, שאם הוא חושב שהוא מושלם (עם מידות טובות..) מזכירים לו את העבר שלו. מכאן בדרך אגב אפשר ללמוד שאדם צריך גם ניסיון ציבורי. הוא עבר הרבה בחיים, נכשל, נפל ותיקן, אז יש לו "קופה של שרצים". לעומת אדם שגדל כל חייו בבית המדרש עם מידות טובות ומעולם לא טעה.
8.גם כשמדברים על "ערכים", הכי חשוב זה הערכים הציבוריים. כלומר, אם הוא מדבר יפה בין אדם לחבירו, אבל מקדם מדינת פלסטין. זה לא מעניין אותי הערכים האישיים שלו. או אם הוא שומר שבת באופן פרטי אבל מחלל את השבת הציבורית. מניח תפילין ומצטלם איתם אבל פוגע בעולם התורה. בכלל, אפשר למצוא אנשי שמאל רדיקלי מאוד נחמדים ברמה האישית אבל עם אג'נדה הרסנית.
כמובן, שלי כאדם דתי חשוב שיקיים את התורה גם בפן האישי.
9.לסיכום, מידות טובות זה חשוב, אבל לראש עיר/מפלגה/ממשלה זה לא הכי חשוב. בואו נתבגר. אחרת נקבל תמימים מזיקים מאוד, עם מידות טובות.
הערה אחרונה על העקיצה המכוערת של הקמפיין של ש"ס על "מרן".
הרב עובדיה יוסף זצ"ל בוודאי היה רוצה שימשיכו לבחור במפלגה שהקים, וגם אם הציור ש"מרן מביט" הוא לא בדיוק מתאים לבית המדרש הדתי לאומי, לא צריך לזלזל בו ובציבור המסורתי.
יש רשימות מושחתות אחרות שהיה אפשר ללעוג להם, והם מקדמים אג'נדות הרבה יותר הרסניות. אבל עם 'מידות טובות'.
ובכלל, נראה לי מוזר ללעוג לאחרים בציוץ שמדבר על מידות טובות..