אז מהו האיזון הנכון בין הרחבת האחדות הקיימת באמת בעם ישראל והפעולות החיוביות שיש לקדם, לבין סימון של תופעות מסוכנות שחייבים להיות ערים להן ?
זה לא מחליש ? זה לא מסית מהמבט החיובי ? עדיף להתעלם ?
ואם נתעלם זה ידעך או יתגבר ?
יש הרי הרבה יותר חסד, אחווה, עזרה ונתינה נקיים וטהורים שממש מחממים את הלב. אולי נעסוק רק בהם ?
אבל במקביל צריך לדעת שישנן פעולות זדון הבאות לנצל את המצב המשברי הזה ותוך כדי מלחמה לפעול לסיום דרכו של רוה״מ.
תוך כדי מלחמה !
(זה קרה גם במלחמת לבנון הראשונה כשקראו לבגין רוצח וספרו לו באכזריות את חללי צהל.
זה לא בדיוק סייע למאמץ המלחמתי כמובן.
אז מה עושים עכשיו ? עדיין להתעלם ? לא לראות את הסכנות שיש בכך כי אנחנו במלחמה ?
חייבים לדעת, הספינה הלאומית מפליגה לה במים סוערים מאוד על ידי רב חובל נתון הפועל במלא המרץ והאחריות לעבר חוף מבטחים על פי הבנתו את האילוצים והמגבלות ועל פי תפיסתו.
הוא לא מושלם, גם אנחנו לא. אבל הוא מסור ורוצה בטובת עמו. מי שעם הנתון הפשוט הזה מתווכח, אין יכולת כלל להתדיין איתו.
ובעיקר, הקב״ה שם אותו דווקא על ההגה. אותו ולא אחר.
אם יש לך כעס על כך, אתה כועס על הקב״ה, זכותך המלאה כמובן.
רוצה לשנות את הדברים ? להסית את הספינה על פי הבנתך ? אני בעד. הזז את תודעת העם שיתבע זאת בכל הכוח, רק ללא השפלת רב החובל, אחרת הספינה תעלה על שרטון וכולנו נטבע.
הים מלא בכרישים ומכשולים והספינה מנתבת את דרכה תוך קשיים רבים. אף אחד מאיתנו, לא התמודד בעבר עם הכרישים הללו. (תרתי משמע..).
אפשר לדבר ולבחון את המקצועיות ואת התודעה של כל צוות הספינה.
לבחון את רב החובל, את הצוות הטכני, את הנווטים, את המכונאים וכו׳
זה שיח ראוי אם הוא מתבצע באחריות, בעיתוי הנכון ולא כשהדופק מהיר ואין חמצן במוח.
אבל דבר אחד אי אפשר לעשות בשום פנים ואופן – לקדוח חור קטן בחדר צדדי או מרכזי בספינה.
נגד זה צריך לפעול בנחישות וקצת פחות ברגישות.
שוב, זה קורה תוך כדי הפלגה מסוכנת. קוראים להפלגה הזו מלחמה.
פה, לא יועילו דיבורים מנומסים בלבד, משום שישנם כאלה המשתמשים בציניות הצורבת את הנשמה, במשפחות שכולות כואבות ומיוסרות.
אז כדאי להיות מודעים למציאות הזאת. מודעות, זה הדבר המרכזי.
לא לאבד שיקול דעת וקור רוח. למרות הקשיים, לנסח לעצמנו מהי התגובה הראויה למציאות שכזו ולהזהיר מפניה באופן הנכון והמדויק.
אחרת לא נוכל לעמוד בפני המניפולציה הצינית הזאת.
כבר אמרנו, מלחמה ישנה, חדשה.
ואחרי כל זה, לא לאבד את החשבון הגדול. במלחמות, מתחת לפני השטח, לצד האובדן המצער של הפרטים, הולכת ומתרקמת לה מדרגת חיים חדשה וגדולה.
בשורות טובות.
דבריי, כוונו לדברים הללו