רבות כתבנו על הדיפ-סטייט ועל ההבנה שמדינה זה לא רק ממשלה וכנסת נבחרת, אלא כוחות נוספים המשפיעים על צביון המדינה ואזרחיה לא פחות ממה שמשפיעים נבחרי הציבור: מערכת המשפט, התקשורת, האקדמיה, הצבא ועוד.
כל המערכות האלו מורכבות מאוד, ורוב הציבור אינו מודע לאופן שבו הן פועלות ומה משפיע עליהן.
אפילו מי שנמצא במערכות האלו מתמודד בדרך כלל עם הגלוי – עם החדק ולא עם הפיל.
וכמו תמיד, הפיל הוא עולם הרעיונות המעצבים, או קבוצות ההשתייכות והאליטות שאותן מערכות כפופות להן.
צה״ל הוא סוג של ״מדינה קטנה״: יש לו מערכת משפט, חינוך, תקשורת ואפילו רבנות צבאית.
וגם לו יש גורמים המעצבים את דמותו ואת החשיבה של פורום מטכ״ל, וחשוב להכיר אותם.
כשהרמטכ״ל גדי איזנקוט הוציא את ענף תודעה יהודית מהרבנות הצבאית, הופיעה בכל יום כתבה בעיתון ׳הארץ׳ שקראה לסגור את הענף המשיחי והרעיל הזה
אז מה הרמטכ״ל קורא כל בוקר?
את השאלה הזו שאלתי עוזרי רמטכ״לים בעבר ואת האנשים הכי צמודים אליהם. זה מאוד עניין אותי.
כשהרמטכ״ל גדי איזנקוט הוציא את ענף תודעה יהודית מהרבנות הצבאית, הופיעה בכל יום כתבה בעיתון ׳הארץ׳ שקראה לסגור את הענף המשיחי והרעיל הזה.
באותם ימים היה ממש נדמה שאיזנקוט מקריא את מה שכתוב שם.
הייתי בטוח שרמטכ״ל קורא כל יום את העיתון הזה.
אך לאחר בירור קצר הסתבר, שהרמטכ״ל קורא כל יום ״יפעת״.
״יפעת״ היא חברה שעובדים איתה כל משרדי הממשלה וחברי הכנסת, וכל הגופים הגדולים במשק.
מדובר בתוכנה שעובדת על פי מילות מפתח, כגון שמות. שר בממשלה ששמו ׳פלוני אלמוני׳ יבקש שכל פעם שמוזכר שמו או העיסוק של המשרד שלו באיזשהו כלי התקשורת (טלוויזיה, אינטרנט, רדיו ועיתונות מודפסת), הוא או הדובר שלו יקבלו את הכתבה המלאה או הריאיון לסלולר האישי. הדובר ידפיס את הכתבות ויניח אותן על שולחן השר/הרמטכ״ל/מנכ״ל הבנק וכו׳.
כך יוצא שהרמטכ״ל קורא כל יום עיתון ׳הארץ׳ – משום שמערכת העיתון מכירה את המנגנון ודואגת להכניס מילות מפתח בכתבות, והן ייכנסו ל״יפעת״.
דברי הבלע של פרופסור יגיל לוי נגד תא״ל ואך
שדובר צה״ל שלח לכל צה״ל כחלק מלקט כתבות אקטואליות
קצינים הם אנשים שמתמקצעים בתחום הצבאי בעיקר (לפחות אמורים להיות). לרוב אין להם יתרון בהבנה תקשורתית ולא חשיבה ביקורתית כדי לנתח מה אמת ומה שקר בכתבות שהם קוראים.
וכך עיתון ׳הארץ׳, שנראה לרובנו עיתון אנטי-ציוני וחסר השפעה – משפיע הרבה מאוד, משום שהכותבים שם לא מכוונים אל רוב העם אלא לשכבה קטנה של מקבלי ההחלטות, ובנידון שלנו, הרמטכ״ל וצמרת צה״ל. אם צה״ל שולח את זה כל יום בלקט כתבות, אז לכאורה זה ממלכתי וכשר, לא?
על ידי עיתון 'הארץ' טורפד בין היתר קידומו של עופר וינטר.
בעבר כתבתי ש׳עמותת חיל החינוך והנוער׳, שהייתה מורכבת מקצינים בחיל, התכנסה בשנת 2014 למפגש כדי לטפל ב׳התחרד"לות של צה״ל׳, והם כתבו: ״יש לרתום אנשי רוח ואנשי תקשורת שיסייעו לנו, כדוגמת יגיל לוי, נחום ברנע, עמוס הראל ועוד. יש למצוא את הדרך להיכנס לרשתות החברתיות עם מסרים פרובוקטיביים במהלך רציף״ (מצורף תיעוד).
המהלך הצליח, וינטר ה'משיחי' טורפד וקידומו נעצר. הרמטכ״ל ופורום מטכ״ל קיבלו את דף המסרים. הרי ברגע שהתקשורת תוקפת קצין מסוים, הוא הופך להיות ״דמות שנויה במחלוקת״. איזה רמטכ״ל ירצה ״לצאת מהקונצנזוס״ ולחטוף ביקורת ציבורית?
לפני שקצין יקודם, תישאל שאלת המפתח: ״כיצד יגיב עיתון 'הארץ'?״.
כך יוצא שהעיתון הזה, הנראה קטן וחסר חשיבות ציבורית, משפיע מאוד. הם לא כותבים לציבור, לעם הם בזים, אלא לאליטת מקבלי ההחלטות.
גם בעבר קצינים מהמערכת השתמשו ביגיל לוי ועיתון הארץ כדי לטרפד קידום של קצין דתי
חשוב להדגיש: לרמטכ״ל חשוב לא רק שצה״ל יהיה בקונצנזוס במובן של הסכמה עממית רחבה, אלא חשוב לו גם למצוא חן בעיני ההגמוניה, המיוצגת בין היתר באקדמיה. גם ראשי האקדמיה הרי צורכים את 'העיתון לאנשים חושבים' – ׳הארץ׳.
קבוצת ההשתייכות שלו היא אמנם קטנה, אך מבחינתו היא איכותית וערכית. לכן עיתון 'הארץ' כל כך חשוב לו.
נחזור למיודענו, פרופסור יגיל לוי מהאוניברסיטה הפתוחה.
לוי הוא איש שמאל רדיקלי, מפת הנכבה תלויה על קיר חדרו באוניברסיטה.
במשך שנים העביר הרצאות בצה״ל, שעסקו בעיקר בהסתה נגד הקצינים הדתיים ש'משתלטים על הצבא'. לוי המציא את המושג ״תיאוקרטיזציה״ שלאחר מכן תורגם ל״הדתה״. הוא כתב על זה ספר שנקרא ״המפקד האליון״ (מלשון אל), ושם כתב שבמקרה של קונפליקט, הקצין הדתי יקשיב לרב ולא למפקד. התיאוריה שלו מעולם לא הוכחה מול הכיפות הסרוגות, אלא דווקא אצל חבריו בשמאל –שהקשיבו למפקד האליון שלהם, אסא כשר/ אהרון ברק, וקראו לסרבנות.
לוי אמנם כבר לא מעביר הרצאות בצה״ל, כך מספרים, אבל דובר צה״ל דואג שמאמרי ההסתה שלו נגד הקצינים הדתיים יגיעו לכל צמרת צה״ל דרך ״יפעת״.
השבוע כתב יגיל לוי מאמר נגד תא״ל יהודה ואך, תחת הכותרת ״שטח ההרג של תא״ל ואך״; שם הוא מאשים אותו בקריאת תיגר על הפיקוד הבכיר ובשאר דברי בלע והזיות.
לא זו בלבד שדובר צה״ל דניאל הגרי לא טורח להגן על תת אלוף בצה״ל שמותקף על ידי עיתון 'הארץ', אלא הוא עוד דואג שהמאמר הזה יגיע לרמטכ״ל ולכל קצין בצה״ל!, אין לתאר. צירפתי את המאמר כאן, כדי שתראו מה קיבל השבוע כל קצין בצה״ל בלקט מאמרים.
מה הוא חשב לעצמו? ככה זה כשקבוצת ההשתייכות של בכירים בצה״ל היא עיתון 'הארץ'. כזכור, כשערוץ 14 הפיץ סרטון סאטירי על הרמטכ״ל, הגרי שלח גינוי חריף לערוץ ודרש התנצלות, משל מדובר בצפון קוריאה. כך קרה גם כאשר בחור אנונימי הפיץ סרטון שמבקר את הטייסים שקראו לסרבנות, והגרי הוציא גינוי גם נגדו. אבל כמה כתבות בעיתון 'הארץ' נגד תת אלוף שלא שייך למילייה בניחוח השמאלני של פורום מטכ״ל – את זה צריך לשלוח לכולם. בושה.
זה לא נובע מתוך רוע, זו פשוט צורת החשיבה הרגילה שם.
התמונה במאמר כאן לא נוצרה ב-AI, אלא כך דובר צה״ל שולח את לקט הכתבות שהוא בוחר בקפידה. שימו לב ללוגו הגדול של עיתון 'הארץ', זה לא במקרה. העיתון קטן בתפוצתו, אך החשיבות שלו גדולה בעיני הרמטכ״ל ודוברו.
כדי שצה״ל יחל בתהליכי תיקון אמיתיים ויוכל לנצח במלחמה, דרוש תיקון עומק במערכת ההזנה התודעתית – דובר צה״ל – המזינה את צמרת צה״ל והרמטכ״ל
כמו שלכל שר וחבר כנסת יש דובר, כך גם לרמטכ״ל, וקוראים לו ״דובר צה״ל״. כמו שתפקידו של כל דובר הוא להגן על השר שלו, גם כשהוא טועה, כך גם תפקידו של דובר צה״ל.
אך אם יש לוחם או קצין שאינם מיושרים עם האג׳נדה שלו, הוא לא יגן עליהם.
מסתבר שהתפקיד הוא לא בדיוק הכי ממלכתי, אלא יותר אישי.
כך לא הגן הדובר על וינטר או על תא״ל ברק חירם מפני תקיפות. רק הרמטכ״ל ו'אחים לנשק' זכו ליחס מחבק ולגיבוי. הגרי הוא דובר הרמטכ״ל והאג׳נדות שלו, מדובר במינוי פוליטי כמו שיש לכל חבר כנסת.
בנוסף, לדובר צה״ל יש קבוצה שנקראת ״תא כתבים צבאיים״, להם הוא שולח את כל הדיווחים והכתבות ודרכו הם מתאמים את כל הריאיונות. לכתבים הצבאיים קשה מאוד לבקר בכירים בצבא או את הרמטכ״ל, כי אז הם לא יקבלו ׳אייטמים׳. הפרנסה שלהם תלויה בזה. פרט לבודדים, רוב הכתבים הצבאיים עסוקים באתרוג של הרמטכ״ל ופורום מטכ״ל בכתבות מפרגנות ואפס ביקורת.
כך מתקבעת קונספציה שמובילה לטבח, בלי שום אתגור ושאילת שאלות.
כדי שצה״ל יחל בתהליכי תיקון אמיתיים ויוכל לנצח במלחמה, דרוש תיקון עומק במערכת ההזנה התודעתית – דובר צה״ל – המזינה את צמרת צה״ל והרמטכ״ל.
ועל הציבור לדעת שהמידע המוזן לשם לרוב מגיע מדובר בעל גוון פוליטי, השומר על האינטרסים האישיים של מפקדו במקום על האינטרסים הציבוריים.
