למעוניינים – התחקיר המלא
תרבות הפרוגרס בצה״ל גדולה מאוד, ואיני מתיימר לסכם אותה במאמר קצר אחד. אני עוסק במחקר בתחום מעל עשר שנים, ויש אינספור חומרים מהארכיון. עוד נתייחס אליהם.
א. מי אשם בקונספציה?
ראשית, חשוב להדגיש, שהמחדל לא היה רק של אמ״ן. אמ״ן הוא חיל פרוגרסיבי המורכב מאנשים מאוד מסוימים, ומתקדמים שם בעלי דעות מאוד מסוימות. אבל, לטעון שהקונספציה הייתה רק באמ״ן – זהו שקר. היא נכחה גם בחיל האוויר שלא תקף (כשיש רוצחים ביישובים לא צריך מודיעין, פשוט יורים בהם). תא״ל ירון רוזן המרואיין בכתבה, הוא מראשי הסרבנים בחיל האוויר, והסיבה שדווקא הוא רואיין היא, בכדי לנקות את החייל שלו מאשמה חמורה. אסור לסמוך על תחקיר של חיל האוויר שיבדוק את המחדל, ואין לסמוך על תחקיר שמתפרסם בתקשורת מהונדסת התודעה, המציג זווית חלקית ומנקה את כל האליטה מאשמה, (חוץ מנבחרי הציבור כמובן), שימו לב שבכתבה עצמה נעלמה אשמתו הישירה של ראש אמ"ן אהרון חליוה.
ב. מה היא הקונספציה עליה מדברים, ומתי היא החלה?
הקונספציה היא לא רק באמירה ש״החמאס מורתע״, כי גם מול חיזבאללה לא היינו מוכנים, ויש עוד כמה אויבים שמנסים להשמיד אותנו. כך גם ביהודה ושומרון.
הקונספציה היא עצימת העיניים מול הרוע הקיים בעולם.
התקווה היא שנצעד לחלום של שלום עולמי בלי גזע ולאום ״אז בואו ננסה עד שיהיה טוב !״ (כדברי הזמר שמבטא תפיסת תרבות שלמה). בשב״כ נמחק המושג ״טרור ערבי״. אין טרור ערבי, יש מצוקות של בודדים. מצוקה סוציאלית, כישלון במבחן ובעיות בעבודה. לתפיסת מערכת הביטחון ,ערבי לא רוצח בגלל רוע שקיים בתוכו, הקשור לאידיאולוגיה דתית רצחנית עמוקה, אלא כי מישהו דיכא אותו, כבש אותו, וגרם לו להרגיש רע. הרי מי מאתנו לא יוצא למסע הרג של עם אחר כשהוא מתוסכל? זה נשמע לכם מגוחך, אבל זהו דפוס החשיבה הכתוב במסמכים מפורשים. כך ממילא אין מה להיזהר מהאויב, פשוט, כי אין כזה. התפיסה הפרוגרסיבית הזו נמצאת בכל מערכת הביטחון, ודוגרת בעיקר בחילות ׳החושבים’, בעלי ׳האינטליגנציה׳.
הקונספציה היא עצימת העיניים מול הרוע הקיים בעולם
ג. פירוק הקונספציה
האמת היא, שאין תפיסה כזו בעולם ש״אין אויב״. זהו טבע האדם והאנושות – להילחם ברע. תמיד. לכן, כשאין אויב ערבי, אין וואקום. מתחיל להיווצר אויב אחר – היהודים. למרות שהמושג ״טרור ערבי״ לא קיים בשב״כ, כן קיים בו המושג: ״טרור יהודי״. היהודים המתנחלים הם מסוכנים; הם יכולים להבעיר את כל המזרח התיכון. לכן, למערכת הביטחון, יש מודיעין הרבה יותר גדול ביצהר מאשר בחווארה. מתבצעים מעצרים מנהליים נגד יהודים בלי סוף. ייאמר ברורות: אסור שיהודי ייקח את החוק לידיים. זוהי עבריינות. אבל יש הבדל בין עבריינות, לבין טרור. למספר נערים פורעי חוק אין צבא וכלי נשק. לטרור הערבי, יש מאות אלפי כלי נשק (אותם הם לקחו מבסיסי צה״ל). כשאין טרור ערבי, מתעסקים בהמצאות של ״טרור יהודי״. כתב צבאי אף כתב על כך ספר שלם, ושר הביטחון גלנט כמובן קרא, בכדי לדעת עם מה להתמודד. הספר דל בדוגמאות, וחודש אחד בשומרון יכול היה למלא אנציקלופדיה שלמה על הטרור הערבי. הכל מתחיל ונגמר במסגור השיח והנדסת תודעה של מיהו האויב האמתי.
ד. מה תפקידה של מערכת הביטחון?
לא רק המתנחלים הם האויב שמבעיר את המזרח התיכון. נכחתי פעם בכנס של ארגון השמאל הרדיקלי ה-INSS, בו התארחה אסתר חיות. היא הסבירה לקצונה הבכירה שנכחה בכנס, שחלק מהביטחון הלאומי הוא ביטחון חברתי. לטענתה, רק חברה חזקה יכולה להילחם נגד האויב (שלא ברור מיהו), ולכן חייבים לחזק את ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם של מדינת ישראל, כשבראשם, בית המשפט העליון שליט״א. כולם שם שתו בצמא את דבריה. אף אחד לא איתגר בביקורתיות דבר מדבריה. הנוכחים חזרו לתפקידם, והטמיעו את ״הערכים הנכונים״, שיהפכו את צה״ל לצבא חזק מבחינה ׳מוסרית׳. חשוב להדגיש; אף קצין לא פעל מרוע לב. מה שהניע אותם, הוא שמירה על ביטחון המדינה. אלא, שעוצבה במשך שנים התפיסה, שעיקר הביטחון הוא החוסן הלאומי עם ערכים דמוקרטיים. המוטיבציה שהייתה צריכה להיות מופנית לחיסול מחבלים, עברה לעיסוק פרוגרסיבי בהטמעת ערכי זכויות אדם, שוויון, שילוב מיעוטים, ומלחמה במשבר האקלים, דרך צה״ל. אם אין אויב אמיתי – מייצרים אויב אלטרנטיבי. את הכסף לביטחון, צריך להשקיע במקום שיועיל למדינה, למשל: אקלים, גיוון, והכלת ׳האחר׳.
זו אחת הסיבות לקיום ׳סוללים דרך׳: לסייע להבדיל בין טוב לרע, ולדעת שלבקר את הרע, זו אינה שנאת חינם, אלא להיפך, אהבה גדולה לצה״ל, שנחטף על ידי קבוצות כוח ששיבשו מוחות של אנשים יקרים וחשובים
ה. ספירלת השתיקה (עיינו בגוגל)
על התפיסה הפרוגרסיבית הזו, אסור היה לערער. הכל היה מגובה בניירות עמדה של מכוני מחקר, שבכירי צה״ל עברו שם הכשרות. עד היום, דבר לא השתנה בקונספציה. גם לא לאחר הטבח הנורא בשמחת תורה. אני אפילו לא מדבר על קיצור השירות הקרבי של גברים, כדי לקדם את ערכי השוויון בצה״ל עם הלוחמות (זו הייתה הסיבה האמתית למהלך, מוזמנים לבדוק). וכמובן, ״צבא קטן וחכם״. כי, כשאין אויב, מדוע צריך צבא? דובר צה״ל, אף פרסום לוחמים שמצילים צבי ים, בשם ״צבא ההגנה לטבע״, ומערכים שלמים של חיל החינוך והנוער, עסוקים במדרון החלקלק במסעות לפולין; אסור שאנחנו נהיה נאצים. לעגו לכל מי שערער על תפיסה זו, וראו בו אדם פרימיטיבי. כל אלה, עיוורו לחלוטין (ועדיין מעוורים) את המלחמה בנאצים האמתיים.
ו. מה עושים?
ראשית, מבינים שיש בעיות, ומציפים אותן. במשך שנים הצפתי את הבעיות הנ״ל במגזר הדתי לאומי, וגם שם, רבנים סירבו להקשיב ונזפו בי. הסבירו לי שמעט מן האור, מגרש הרבה מן החושך, ושהצדיקים הטהורים – אינם קובלים. הסבירו לי שהעיסוק בטוב יגרש את הבעיות שאני טוען שקיימות. הערצת הדרגות סימאה עיני רבים. הקונספציה שכנה גם במגזר הדתי לאומי, שיש לו נוכחות גדולה בצה״ל, אך לא קבל נגד הפרוגרס. חלקו הגדול אפילו לא ידע לזהות מהי הבעיה.
זו אחת הסיבות לקיום ׳סוללים דרך׳: לסייע להבדיל בין טוב לרע, ולדעת שלבקר את הרע, זו אינה שנאת חינם, אלא להיפך, אהבה גדולה לצה״ל, שנחטף על ידי קבוצות כוח ששיבשו מוחות של אנשים יקרים וחשובים.
כיום, הולך הציבור ומתבגר. אנשים רבים יותר מוכנים להקשיב. יש גם מילואימניקים וקצינים שמקימים יוזמות, ועורכים תחקירים ברשתות.
כיום, רואים הכל ומבינים, שישנן בעיות שצריך לתקן. דווקא בגלל אהבתנו לצה״ל, עלינו לפעול על מנת לסלק מאתנו את מי שמטמיע בו את הפרוגרס, לטובת עם ישראל כולו.
בעזרת ה'.
