בעוד אני כותב, על האם המציאות טובה או רעה, מה נותן לנו כוחות וכו׳ אנחנו שומעים על עוד עוול מבית הפרקליטות הצבאית. ככה נראים החיים.
אותה פרקליטות שדרשה לחקור לוחמים שהרגו מחבלי נוח׳בה בבוקר שמחת תורה, כאשר כל עם ישראל היה בהלם קרב, קוראת ממש עכשיו לחקור לוחמים ששמרו על אותם "בני מוות" והמחבלים לטענתם נפצעו בגלל הלוחמים.
איננו יודעים את הפרטים ונמתין שהם יתבררו.
דבר אחד בטוח, כל עוד לא חוקרים את הרמטכ"ל, ראש השב"כ ועוד כמה אלופים, ומתייחסים אליהם בהתאם לתוצאות מעשיהם החמורים, אין לעשות זאת ללוחמים בשטח.
במציאות לא נורמאלית התגובות לעיתים לא נורמאליות.
ואכיפה בררנית היא פשע.
חשוב לזכור שהפשע והעוול הגדול הוא מחדל טבח שמחת תורה, כל שאר הכשלים מתגמדים לעומתו.
אל תאפשרו לשחק לכם בתודעה.

לגופם של דברים.
אדבר רק על עצמי. מה נותן לי את הכח.
את הכח, התקווה והאופטימיות אני שואב מעם ישראל ! לא רק זה הקונקרטי, אלא ההיסטורי. זהו עם מופלא ומוסרי. מאז שנחשפתי לתורה, אני גם לומד על השורשים שלו באבות האומה- אברהם יצחק ויעקב, על נדודיו במדבר, יציאת מצרים מעמד הר סיני, שופטים, מלכים, נביאים ושיבת ציון- הכל בראיה אחת המבליטה קולקטיב אחד עם נשמה מיוחדת והשגחה אלוהית.
גם כיום אני רואה מוסר מאוד גבוה בעם הזה, אצל החרדים שמוסרים נפשם על התורה, תעודת הזהות הרוחנית שלנו, והציונות הדתית שמוסרת נפשה בצבא ועל ארץ ישראל יחד עם לימוד התורה, והמסורתיים שמחוברים לתורה ולארץ ישראל ומכבדים את הוריהם ותלמידי חכמים, והציבור הלאומי (המכונה חילוני כאילו רק חול מעניין אותו) שמתגייס לצבא (ראינו 300 אלף חיילים במילואים שקפצו בשמחת תורה) ואוהב את המדינה ומפתח את הכלכלה, והציבור הליברלי האמיתי, שאכפת לו מזכויות אדם באמת, ויש לו לב טוב.
דווקא בגלל אהבתי לעם המופלא הזה, כואב לי שיש אנשים שפוגעים בו.
והכי כואב לי, שיש קבוצות כוח בעם שמדברים בשם העם, כאילו הם "מערך המילואים", הם "הפורום החילוני", הם "ארגוני הנשים", הם "ההיי-טק".
אנשים תמימים בלי חושים פוליטיים בטוחים שאותם ארגונים הם מייצגי הדור והאומה.
לצערי יש אפילו רבנים שמרוב צדיקות ותמימות נופלים למניפולציות תקשורתיות ונפגשים איתם לרצות אותם.
הייתי חילוני והייתי בשמאל, אני קצת מכיר את הנפשות הפועלות והשיטות שלהם.
מעבר לזה שהמיעוט הזה חי בתודעת רוב, הם גורמים לדתיים ולימין לחיות בתודעות מיעוט.
להתנצל כל הזמן ולהאשים את הדתיים בשנאת חינם ופלגנות.

השמאל, לשיטתו לעולם לא מפלג וכך הוא גם מסביר לכולם, ממילא תמיד תמצאו עצומות של רבנים ליברליים נגד חרדים ודתיים, ולעולם לא נגד קבוצות שמאל שקוראים לסרבנות.
הסיפור של הקצין ראובן אביחיל שקפץ בשמחת תורה ורץ 12 ק"מ כדי להציל יהודים הוא סיפור המלחמה. מעטים שמעו על הסיפור הזה עד נאום נתניהו.
ללא שום יחסי ציבור. הכל בענווה מרשימה.
כשהייתי בכיסופים פגשתי קצין שסיפר לי את כל המאבק הגבורה שהיה שם.
שאלתי אותו מאיפה הוא יודע, הוא ענה שהוא ניהל את הקרב.
שאלתי אותו למה הוא לא מתראיין והוא אמר לי שהוא בורח מתקשורת, וקצת כואב לו שכל מיני אנשים באים לשם ולוקחים קרדיט על אירוע שבקושי היו בו.
זה הכלל- כל מי שמספר לכם שהוא הציל את המדינה הוא מנצל את המלחמה לרווחים פוליטיים של כוח, תברחו ממנו כמו מאש.
99% ממי שקפץ במלחמה הגיע על מדי צה"ל ולא עם חולצות לקידום ארגון פוליטי.
אל תיפלו לבורות האלו שטומנים לכם. תגידו תודה לכל צה"ל.
מה שנותן לי כח זה אמונה בה' יתברך שמוביל את המציאות, בהבנה שאנחנו חיים בתקופה מופלאה של שיבת עם ישראל לארצו.
אני מרגיש שאנחנו קמים לתחייה לא רק בפן הגשמי, של ביטחון וכלכלה אלא גם בשיבה למסורת.
בגדוד מילואים שלי חולקו כ50 זוגות תפילין ומאות ציציות המעידים על הרצון להתחבר למשהו גדול יותר מסתם חיים.
אנשים מכבדים את השבת ומסורת ישראל. מי שבז למסורת אלו קבוצות מיעוט שיש להם נוכחות גבוהה בתקשורת ובאקדמיה, אך רוב העם בז להם בבריאות.
התיקונים במערכת הביטחון מתחילים להתוות, קצינים ששתקו עד עכשיו מתחילים לדבר ולהציף את הבעיות.
צריך לדעת, כל הבעיות הקיימות עכשיו, היו קיימות תמיד, פשוט רוב העם לא ראה אותן, קוראים לזה ׳דיפ-סטייט׳, מדינת עומק, פקידים לא נבחרים ששולטים בחיינו, אבל עכשיו הכל צף, זה כבר לא דיפ (עמוק) זה רק סטייט (מדינה).

כשהמוגלה צפה החוצה, אפשר לטפל. עם ישראל בז בצדק לסרבנות ולאנשים שהובילו אותה וזה נותן לי כח ותקווה.
הוא בז לפרקליטות עם מוסר מעוות ולתקשורת מסלפת.
מערכת החיסון הלאומית מבריאה את עצמה.
ודבר אחרון, מכל הלב, שנותן לי כוחות, זו הקבוצה המופלאה הזו.

אנחנו עוסקים כאן בסוגיות שלא יכולנו לדבר עליהן 2000 שנה וגם לא לפני 5 ו10 שנה.
היום הציבור צמא לשמוע, רוצה להבין את שורשי הבעיות ומוכן להבין שיש רע במציאות שיש להתמודד מולו בלי פחד, (קל וחומר לא להכשיר אותו בססמאות נוצריות). תודה רבה לכם על ההשקעה הכספית, ההירתמות הפתיעה אותנו וכרגע אין לנו עוד צורך, אז אפשר להפסיק לשלוח כסף. תודה רבה!
העם שלנו עבר הרבה משברים מיציאת מצרים עד היום, ה' נותן לנו שכל ויכולות להתמודד.

ההתמודדות עם הרוע ללא מרירות, אלא באומץ, גבורה ודרישת אמת נוקבת, היא נותנת לי כח !
בעזרת ה' נעשה ונצליח !