יש דתיים שחושבים שלא צריך לדבר על זכויות של דתיים וחרדים, כי הם שומרי מצוות, וצריך לספר רק בשבח רחוקי תורה. אך זו טעות.
אליהו הנביא עסק בזכויותיהם של כל ישראל. אפילו אם עדיין לא התגייסו לצערנו. גם כלפיהם יש מצוות ואהבת לרעך כמוך ולימוד זכות.
השבת הייתי בירושלים בשבת קצינים של חטיבת המילואים שלי.
אחרי שני סבבי מילואים לא פשוטים, המח"ט החליט שצריך לחזק ולהוקיר את משפחות הקצינים. יוזמה מעולה.
אחרי סעודת ערב שבת, המג"ד החליט לעשות סיור בשכונה האולטרא חרדית "מאה שערים".
הסתובבנו שם תוך כדי שהוא מסביר לנו על עולם הקהילות של החרדים. לאחר מכן נכנסנו ל׳טיש׳ של חסידות "תולדות אברהם יצחק".
הקצינים נכנסו לבית המדרש, והנשים עלו לעזרת הנשים.
אשתו של הסמג"ד סיפרה שאחת החרדיות שאלה אותן מה הן עושות כאן והיא סיפרה שהן נשות קצינים.
האשה החרדית סיפרה לה שהנשים החרדיות בקהילה כל הזמן מתפללות על הלוחמים ואשת הסמגד התחילה לבכות מהתרגשות.
לאחר מכן, בבוקר, התפללתי אצל הרב נבנצל שליט״א (רב חרדי) ולאחר התפילה אמרו פרק תהילים להצלחת החיילים ולרפואת השבויים.
לא מדובר בסיפורים יוצאי דופן. במילואים האחרונים שלי הגיע לגדוד שלי חייל שלמד 6 שנים בישיבת פונוביז' והחליט להתגייס בגלל המלחמה. הוא אינו היחיד.
החרדים עוברים תהליך של חיבור גדול לכלל ישראל, ומי שיש לו עיניים ולב רחב רואה את התהליך הזה.
כשם שאנחנו מבינים שחיבור לזהות היהודית לא יכול להתבצע בכפייה ובססמאות "עכשיו!!", כך גם השינויים בחברה החרדית לא יקרו כך. אלו דברים פשוטים.
התהליך של החיבור מתבצע קמעא קמעא (לאט לאט), ״כך היא גאולתן של ישראל״. מי שינסה להאיץ תהליכים בעצבנות- מפסיד. עם ישראל יפסיד.
והערה אחרונה, קצת קשה לעיכול אמנם, אבל חייבים להכירה.
כמי שעוסק בתהליכי הפרוגרס המואצים העוברים על הצבא ב10 שנים האחרונות, קשה שלא להבין את חששם של החרדים.
רמטכ"לים לא עמדו בהבטחותיהם במשך שנים לרבני הציונות הדתית שלא יערבבו נשים ביחידות הלוחמות ועכשיו עושים זאת בכפייה.
ישנם תלמידי ישיבות הסדר שרצים אחרי מדסניקיות בכפייה.
וכן תופעות של גילוח זקנים לדתיים.
בגלל שילוב מואץ של לוחמות, נמצאו בצה"ל 800 (!) שירותים משותפים (תאים שנכנסים אליהם גברים ונשים).
צה״ל מסייע בניתוחים לשינוי מין, מלמד בקורס מג"דים שהציונות הדתית זה כמו חמאס, במסעות לפולין דיברו על ׳המדרון החלקלק׳ וקיצוץ נרחב ברבנות הצבאית, כולל בימים אלו שמקצצים שם ראש ענף כשרות בדרגת סא"ל ואין יכולת לרבצר להתנגד.
בימים אלו יש בגץ של ׳הפורום החילוני׳ הרדיקלי שמנסה להכניס חמץ בפסח לבסיסי צהל. ועוד ועוד ועוד.
עד שאנחנו באים בתלונות לחרדים, כדאי שנודה ביושר.
לעת עתה, לצערנו, לא הצלחנו לדאוג לאקלים ראוי בצה״ל לדתיים.
ברמה הפרטית אפשר לקבל כל מה שצריך כדי להיות דתי, ואפילו ללמוד דף יומי, אך מבחינה תרבותית מערכתית המציאות מורכבת מאוד והולכת לכיוון כפייה פרוגרסיבית.
כדי לתקן זאת צריך לעשות שני דברים: א.למחות ולדרוש תיקון לתופעות הפרוגרסיביות בצהל. לא רק עבור דתיים, עבור צה״ל כולו.
ב.להפסיק לבזות את החרדים וללעוג להם, ולא לדבר אליהם בשיח של כפייה.
ומילה אחרונה לציונות הדתית היקרה הנושאת אולי, בעיקר העול.
ראשית, יחד עם אחרים כמובן, אתם ראויים לכל שבח.
המעמסה קשה, האתגרים רבים והנופלים מתרבים.
אבל השעה מחייבת נשיכת שפתיים, מבט רחב ואחראי ואורך רוח. ממש ״עצבים של ברזל״, אפילו מהשיקול התועלתני הפשוט.
תהליכי עומק באומה לא יקרו בבת אחת. אבל לשם אנחנו הולכים ללא ספק.
בשורות טובות.