א. יום יבוא והמלחמה הצלבנית המטורפת נגד המחיצה המפרידה בין גברים לנשים בתפילת יום הכיפורים ברחובה של עיר, תעורר תמיהה וגיחוך.
אנשים לא יבינו כיצד חברה נאורה מתקדמת וחכמה לכאורה, יצאה למלחמה מטורללת שכזאת.
ב. התרבות בה אנו חיים רואה בכל זהות גורם מדכא.
נגד כל גבול ובירור המבקש לתת לכל פרט את מקומו הראוי, יש הנלחמים מלחמת חורמה.
לכן מקדמים בכל הכוח טשטוש גבולות ועקירת זהות במעגלי הזהות הלאומית, המשפחתית והאישית.
(״כל אחד יכול לבחור להיות מה שהוא רוצה״).
לכן גם יקדמו מתן זכויות למסתננים בדרום ת״א וישחקו את חוק השבות. לשיטתם, כל גבול צריך להיהרס ולהירמס.
זאת המגמה, לשם אנחנו הולכים ושום כוח שבעולם לא יוכל לעצור אותנו
ג. יום הכיפורים כולו הבחנה, בירור ודקדוק כיצד כל פרט לא מעורבב באחר.
יש הבדל ושוני בין מקומות, זמנים ונפשות.
אין ביום הזה הנחות ורגשנות יתרה. כדי להיכנס ליום הזה דרוש עמל, חשבון נפש וניקיון מוסרי.
אם תרצה להתקבל למעבדה הפנימית, דע שלא מעגלים פה פינות. וזה לטובתך.
ומגמת הבירור הזו הולכת ומתחזקת בעם ישראל יותר מבכל מקום אחר בעולם כמבשרת בשורה גדולה לעולם כולו.
המגמה הזו של חיזוק הבירור מתרחשת בהתקרבות לזהות יהודית שאינה מטשטשת והיא מתקדמת דרך המלחמה הממשית ברוע האנושי ממש בימים אלה.
ד. "אם אין דעת- הבדלה מנין" ובמוצאי החג והשבת נברך ״אתה חונן לאדם דעת״ ונעשה הבדלה שכל עניינה חוסר טשטוש ופירוק גבולות דווקא על מנת להעצים את החיים.
זאת המגמה, לשם אנחנו הולכים ושום כוח שבעולם לא יוכל לעצור אותנו.
גמר חתימה טובה!
