"אתה יודע אסף, משהו מוזר לי פה. אני מרגיש שאנחנו כאילו מקימים ׳חברת מופת׳ בתוך קומונה וגרעין שאמור להיות מלוכד, אבל בסוף אנחנו שותפים רק בתנאי שיש לנו את אותן דעות.
אם יהיו לי קצת השגות ותהיות על הדרך אז אני אֲבַעֵט מפה".
כך אמרתי למדריך שלי בשנת השירות ב'שומר הצעיר' המרקסיסטית, לנוכח הכחשותיו הנמרצות כמובן, כשבוע לפני שעזבתי אותם סופית.
מה שלא ידעתי באותו זמן זה שלפני כאלפיים שנה, בארצנו, התקיימה שיחה זהה שנגעה בדיוק בנקודה הזו.
"מַה־לִּי וָלָךְ, אִשָּׁה?" כך סנט 'אותו האיש' הטמא יש"ו באימו, כשהודיעו לו תלמידיו שהיא ואחיו באו לבקרו.
'תלמידיי הם משפחתי החדשה. מי שמאוחד איתי ברעיון, בדעה, "הוּא אָחִי וַאֲחוֹתִי וְאִמִּי". ולא את' ביקש מתלמידיו למסור לה ולא נתן לה להיכנס לביתו..

האם אפשר להתאחד סביב דעה או אידיאולוגיה?
כשאנו מתאחדים סביב דעה, כמו האופנה החדשה-ישנה של 'האחדות של המתונים', מיד אנחנו נגררים לבדוק מי לא נמצא ב'מתונים'.
מי מה'קיצוניים' הם אויבי האחדות.
מי שחולק על הדעה שלנו, הדעה של האחדות כפי שאנחנו תופסים אותה, הוא נגד האחדות, הוא בעד פירוק, והרי מה יותר גרוע מלהיות רק בעד פירוק?
כאשר האחדות תלויה בדעה שלך, זאת לעולם תהיה אחדות אלימה, אחדות שבולשת אחר מתנגדיה ושולחת אותם לסיביר.
גם אם זה מתחיל מכוונות טובות!!!

אין דבר כזה אחדות סביב 'מתינות'. 'ליברליזם'. נאורות. פלורליזם. וכו'…
כשדתי מגיע למיזמי אחדות, אם הוא מגלה ש'ברית הנורמאליים' האמורה היא 'ללא סינוואר וללא סמוטריץ', ואז כדי להישאר בחבר'ה המגניבים הוא סותם את הפה, זה מצב של עבדות. לא אחדות.
אגב, מסורתי וחרדי ממוצע (לא זה הלבוש כחרדי, חרדי ממש) לעולם לא יסכימו למיסגור כזה.
באחדות מתוך דעות, או ״ברית המתונים״, או 80% שמסכימים על 80%, או הרוב השפוי, הסובלני, הליברלי, הלא קיצוני, כל ארגון שמזכיר לכם יותר סלט ירקות מאשר תבשיל איכותי – קצת מהמתונים שבכל מגזר, קצת חילונים, קצת ערבים, קצת חרדים, העיקר שיהיו 'מתונים' כמובן, כל אלו 'שפשוט רוצים לחיות ביחד'… בכל אלו שרובם המוחלט אכן באים מרצון טוב, אך באידיאולוגיה הזאת טמון פוטנציאל של פורענות ואנרכיה אזרחית גדולה.
היינו כבר בסרט הזה. רק צריך ללמוד מההיסטוריה.

אז מאיפה מביאים אחדות?
אתמול בלילה, היה אחד מאותם רגעים פלאיים בהם כל יהודי ויהודיה שהכרתי בימי חיי היו שותפים בתיאום מדוייק לדבר אחד.
הם הסבו לשולחן הסדר, קראו בהגדה המסורה לנו, וסיפרו על יציאת אבותינו ממצרים.
ככה נראית אחדות ! נעים להכיר.
אחדות יכולה להגיע רק סביב זהות, סביב הכרה במורשת המשותפת. הכרה בשייכותנו לעם שהוא בעצם משפחה אחת גדולה כפשוטו.
באחדות מתוך זהות, מה שמחבר אותנו הם השורשים, ההיסטוריה, ניסיון החיים עצמם שחווינו ביחד במשך כ4000 שנה.
גם אם אדם שינה את דעותיו, הוא עדיין אח שלך. התורה ניתנה לישראל ולא ישראל ניתנו לתורה.
אז לא, לא אמרתי שמיזמי אחדות חייבים להיות רק עם צדיקים שמניחים תפילין של רבנו תם וקמים לתיקון חצות.
אבל הם חייבים להתחיל מתוך ההכרה הבסיסית במורשת הזהות המשותפת שלנו. זה המינימום ההכרחי.
איתה ורק איתה זה לא יהפוך לאנרכיה אלימה.

ודווקא בגלל זה אסור לנו לוותר על הבסיס הזה, ודווקא בגלל זה ברורה ופשוטה לנו הגאולה, כי דעות זה דבר מתנדנד, אך אשרינו שאחדותינו תלויה דווקא במקור העמוק אשר ממנו כולנו הגענו.
בברכת 'והיא שעמדה לאבותינו ולנו', בע"ה ננצח!
עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
מועדים לשמחה!