אלחנן קלמנזון הי״ד יחד עם בני משפחה נוספים מעתניאל, נכנסו פעם אחר פעם לקיבוץ בארי וחילצו יותר מ 100 (!) נפשות.
תינוקות, ילדים ומבוגרים.
בפעילות הזו אלחנן המתנחל נהרג.
שני בני משפחתו יצאו בשלום.
בסרטון המרגש רואים את המפגש של בני משפחת קלמנזון עם תושבי קיבוץ בארי במפגש אחדות מרטיט בו מודים ומחבקים הקיבוצניקים את המתנחלים. ד״ר אלון פיקאר מודה להם במילים מרגשות ואומר להם: ״תודה, תודה, תודה״.
אל תפספסו את הסרטון הזה.
5 דק׳ מכוננות ממש.
ובתוכנית אחרת רואים את ״פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה״ מתייחסים למתנחלים החרדלניקים כאל ״חלאות״ המסכנים את קיומה של המדינה ועוד ״מחמאות״.
פרופ׳ אלי צור מדבר שם באופן מכוער.
אבל לא תאמינו מי עוד מדבר כך.. ד״ר אלון פיקאר מיודענו, ההוא מהסרטון הקודם.
אז איך להתייחס לכך ?
1. לא צריך להיבהל מהשניות הזו. באדם יש צדדים כאלה וצדדים הפוכים. הוא לא רק טוב והוא לא רק רע.
ממש הפתעה אה..
2. אדם נידון על פי רובו. מי שבנושא היחס שלו לציבורים אחרים הוכיח אהבת ישראל וקבלה, כשיטעה או כשיפלוט דבר מה הפוך, נקבל זאת כסטייה. ואם הפוך, כנ״ל. עוד הפתעה..
3. אסור לטשטש את המבט המפוכח הרואה את הדברים באופן שלם.
הסרטון של החילוץ חייב לרגש אותנו ולהזכיר לנו מהי אמיתת חיינו.
אך באותה מידה צריך לדעת שקיימות תופעות שיש להתמודד איתן באופן ברור ונחוש.
הרב קוק היה אוהב ישראל, ענק שבענקים, אך ידע גם לומר למי שצריך ״בלום פיך״ כשביזה את קודשי ישראל.
כדאי להתאמן על כך, עם עצמנו ועם ילדינו. לא להיות מסוממי אחדות טפשיים.
4. גם כשנתקלת בביטויי שנאה מכוערים, עדיף לרחם מאשר לשנוא חזרה. אין לך מושג מה עובר על האנשים האלה ברגעי חייהם הקשים ביותר. אתה כמובן לא צריך להיות טמבל ולחבק את מי שיורק עליך, אבל אין צורך להתרגש מזה יותר מדי.
5. הדגשת המאחד בלבד, ללא סימון ה״באגים״ והתמודדות איתם באומץ, למעשה עושים עוול עם הציבור השונה ממך.
בעיקר כשמדובר על יחסים בין ציבורים ולא בין פרטים, חשוב מאוד שאנשים יידעו שיש לך כבוד עצמי.
אינך מוכן שיבוזו לתפיסת עולמך ולציבור ממנו אתה בא.
אין בכך משהו להתגאות בו, דווקא עמידה על כבוד הציבור לו אתה שייך, תרגיל את הצד השני להתייחס אליו ברצינות ולנהל איתו דיאלוג כן של בין שווים, ולא כאל סמרטוטי רצפה.
זה כמו שהילד הקטן שלך צריך לראות שאתה עומד על עקרונותיך. זה טוב עבורו, לא פחות משזה חשוב עבורך.
6. אל תשנא אף פעם. תבקר בחריפות ובתקיפות כשצריך, אך שמור על דופק נמוך.
תשנא את הדעות אך לא את הלבבות.
ומנגד, תאהב ותעריך, אך בלי אהבה רומנטית משתפכת שאינה מבחינה במורכבויות. לעיתים גם בוז ולעג כלפי כל מיני תופעות הן לגיטימיות מאוד.
7. הלוואי שלא היינו צריכים להתייחס לדברים הללו תו״כ מלחמה.
אבל אין ברירה. תפיסת שחור לבן זה לילדים, אנחנו כבר התבגרנו.
בשורות טובות.