המלחמה הגדולה שאנחנו נמצאים בתוכה, גילתה את האופי האמיתי של העם המופלא הזה.
הרבה כתבו על 300 אלף המילואימניקים שגוייסו תוך יום אחד בלי שום צו, פשוט לקחו רכב ונסעו לבסיס. זוהי תופעה שלא קיימת באף מדינה אחרת.
יחד עם החיילים הסדירים, היו מעל חצי מיליון אנשים (!) שעסקו במלחמת הקיום של עם ישראל בארצו.
אנשים שעסקו יום יום בעשיית טוב וחסד עם מיליוני אזרחים אחרים, והגנו על חייהם מהאויב הרצחני.
צריך לדעת שמאחורי כל חייל יש משפחה, יש אשה וילדים, או הורים, ששלחו אותו להלחם ונתנו לו גב.
אבל לא רק החיילים ומשפחותיהם עסקו בחסד, אלא גם האזרחים. כשיחידת המילואים שלי הגיעה לאשקלון, ״התנפלו״ עלינו אזרחים עם שקיות כדי לכבס את בגדינו (שחזרו ריחניים כאילו מעולם אחר לגמרי),
הרעיפו עלינו בלי סוף תרומות של אוכל ובגדים.
נערים שמסתובבים ב1 בלילה באו אלינו ושאלו אם לקנות לנו משהו במכולת על חשבונם.
בכל הארץ קמו חמ"לים, כל אחד על פי הכישרון שה' נתן לו.
יש שהכינו אוכל, יש שקשרו ציציות והביאו תהילים. ספרים התנדבו כדי לספר את הלוחמים, אמנים הגיעו לשמח, עיתונאים פרסמו יחידות שזקוקות לסיוע, משפחות אירחו בבתים שלהם. לא רק את הלוחמים הם אירחו, אלא גם את המפונים מהצפון והדרום. נפתחו עשרות קבוצות ווטאספ של סיוע למפונים לכל מה שנדרש.
מיליוני אנשים שעוסקים בחסד יום-יום, בלי בקשת שום תמורה, בלי כוונות רווח ובלי יחסי ציבור ופרסום.
הם לא התלוננו, לא האשימו ולא אמרו "בלעדנו המדינה הייתה קורסת". אלא עשו טוב כי הם אנשים טובים וזהו.
רופאים עבדו שעות נוספות, בתי החולים היו מלאים באנשים שקיימו בהידור מצוות ביקור חולים ופצועים עם מתנות וכל טוב מבלי שהכירו את הפצוע.
בצומת גילת בדרום כל יום הכינו 20 אלף המבוגרים!! שנשלחו לכל הלוחמים בדרום, לא שמעתם על הארגון שעשה זאת, כי לא היו לא שום כוונות פוליטיות. עם הזמן המקום הפך למתחם שיש בו כל מה שחייל צריך- מעסים הגיעו לעשות מסאג', נפתחה שם מספרה ניידת, ובבוקר היה וופל בלגי..
הכל בחינם.
מסעדת ארומה חילקה קפה חינם לחיילים בכל הסניפים שלה.
עולים אמריקאים וצרפתים הגיעו מחו"ל בתחילת המלחמה, עברו בין הבסיסים וחילקו ציוד.
החרדים בכל הארץ התפללו על החיילים, הוסיפו מזמורי תהילים ותחנונים בכל תפילה, חלקם גם עשו "על האש" ללוחמים והגבירו את שקידת התורה.
סיפרו לי על הרב אביגדור נבנצל שאינו ישן על מיטתו, כדי להשתתף בצרת הציבור. הוא גם הסתובב בין בסיסי צה"ל והעביר שיעורים.
אפשר לכתוב ספר שלם על החסד שהתגלה בעם המופלא הזה בעת המלחמה החושף את אופיו האמיתי, אבל סיפור אחד שריגש אותי במיוחד היה כאשר הגדוד שלנו ישן באיזור נידח בדרום בלי מקלחות, ולפתע הגיע בחור עם "מקלחת ניידת" שהוא בנה במו ידיו והוא הסתובב איתה בין הלוחמים עם הרכב שלו. היו שם מים חמים, מגבות ושמפו. הוא השתמש בכשרון שה' נתן לו כדי לבנות מקלחת אחת וזו הייתה התרומה שלו לחיילי צה"ל במלחמה. התרומה הזו הייתה כל כך מושקעת, שזו הייתה המקלחת הכי טובה שהתקלחתי בה בחיי.
בקיצור, מקלחת לא פשוטה ובמחיר יקר אנחנו עוברים, אבל היא מטהרת את כל האומה כולה.
שבוע טוב ומבורך.